בית המשפט המחוזי בירושלים הוציא החלטה המגבילה משמעותית את האופן שבו תוכל הפרקליטות להמשיך בחקירתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המעיד במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. כפי שדווח ב-ynet, ההחלטה הגיעה בעקבות ויכוח קולני שפרץ בין הסנגור עמית חדד לבין התובעת עו"ד יהודית תירוש, שהוביל להפסקה בדיון. המחלוקת התמקדה בשאלת מעמדו של מנדלבליט כעד – האם הוא עד תביעה או עד הגנה – והשלכות סיווג זה על סוג החקירה שתתקיים. השופטים קבעו כי מנדלבליט ייחקר במתכונת של "חקירה חוזרת".
בהקשר המשפטי, להחלטה זו משמעות רבה: בעוד שבחקירה נגדית מותר להטיח בעד ראיות ולשאול שאלות מורכבות, חקירה חוזרת מוגבלת אך ורק לשאלות הבהרה הנוגעות לדברים שנאמרו קודם לכן. הקביעה כי מנדלבליט הוא עד הגנה משמעה שהפרקליטות אינה רשאית כעת להציג לו ראיות או מסמכים שטרם הוצגו, אלא רק לנסות ולחדד דברים שכבר נאמרו בעדותו. במהלך הדיון, הטיח הסנגור חדד שאלות בנוגע לאישור פעולות חקירה, סוגיית "ההיענות החריגה" בתיק 4000, וכן העלה תהיות לגבי חתימתו של מנדלבליט על כתב האישום.
התובעת תירוש טענה מנגד כי אין לראות במנדלבליט עד תביעה, שכן עדותו לא נדרשה להוכחת האישומים, אלא הובא להתייחס לטענות הגנה. מנדלבליט מצדו השיב לשאלות לגבי זכרונו מאירועים שאירעו לפני כעשור. המשמעות המעשית עבור הצדדים היא שהפרקליטות מאבדת את האפשרות להציג למנדלבליט ראיות חדשות כדי "לתקן" או לסתור תשובות שנתן בחקירה הנגדית, מה שמגביל את יכולתה להשפיע על תפיסת העד בבית המשפט לגבי אירועי העבר. החלטה זו מצטרפת לדיונים מורכבים סביב התנהלות התיק וסדרי הדין, כשהיא משפיעה ישירות על האופן שבו מוצגת עדותו של מי שכיהן כיועץ המשפטי בתקופה הרלוונטית לאישומים.