נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע על החלטתו להיעתר לבקשת אלאור אזריה ולקצר את תקופת הרישום הפלילי בעניינו. צעד זה מגיע לאחר פנייתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ לנשיא, וזאת חרף התנגדות רשמית של צמרת צה"ל, בראשות הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. פרשת אלאור אזריה החלה במרץ 2016 בחברון, עת ירה אזריה בראשו של מחבל פצוע ששכב על הקרקע לאחר שכבר נוטרל. בגין אירוע זה הועמד אזריה לדין בבית דין צבאי, הורשע בעבירות של הריגה והתנהגות שאינה הולמת, ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, אשר קוצרו בהמשך.
הוא השתחרר מהכלא בשנת 2018 לאחר שריצה חלק מעונשו. על פי הדיווח ב-ICE, בבית הנשיא הבהירו כי ההחלטה מבוססת על מכלול נסיבות, לרבות חלוף הזמן מאז המקרה, העובדה שאזריה ריצה את עונשו, והצורך לאפשר לו להשתלב בחברה ולפתוח דף חדש. מנגד, גורמי צבא, ובהם הפרקליטות הצבאית וראש אכ"א, הציגו חוות דעת המתנגדת לבקשה. נימוקיהם התמקדו בכך שאזריה לא הביע חרטה ולא לקח אחריות על מעשיו לאורך העשור שחלף. בצה"ל ציינו כי לא הוצגו נסיבות חדשות בעלות משקל המצדיקות את קיצור תקופת הרישום הפלילי.
שר הביטחון ישראל כ"ץ, שתמך בבקשה, טען כי יש להביא בחשבון את הזמן הרב שחלף, את השירות הצבאי של אזריה ואת הקושי של בעלי רישום פלילי להשתלב בשוק העבודה. כ"ץ אף קישר בין המציאות הביטחונית המשתנה מאז 7 באוקטובר לבין נסיבות המקרה. חשוב להדגיש, כי בבית הנשיא הדגישו כי מוסד החנינה אינו מהווה ערכאת ערעור וכי החלטה זו אינה מבטלת את ההרשעה או משנה את הקביעות המשפטיות שנקבעו בבית הדין הצבאי. הנשיא הרצוג ציין כי המהלך אינו מערער על ההליך המשפטי המקורי. כעת, משאושרה הבקשה, יקוצר הרישום הפלילי של אזריה, מה שיאפשר לו להפחית את המגבלות המוטלות עליו בשל העבר הפלילי שצבר בעקבות הפרשה, זאת מבלי שההרשעה עצמה תתבטל. ההחלטה מסמנת פער תפיסתי בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בנוגע להשלכות המעשיות של הפרשה כעשור לאחר התרחשותה.