אירוע אלימות שאירע במהלך עבודת שטח עיתונאית מעלה שאלות מורכבות בנוגע לממשק שבין הליך פלילי לרצון הנפגע לוותר על מיצוי הדין. איש התקשורת שי גולדן הותקף בשכונת התקווה בעת שתיעד כתבה עבור רשת 13. על פי הדיווח במעריב, במהלך הצילומים ניגש אל גולדן עובר אורח והחל להטיח בו קללות ואיומים על רקע פוליטי. התיעוד מהזירה מראה כיצד ניסיונותיו של גולדן להרגיע את הרוחות לא צלחו, והעימות המילולי הסלים לכדי תקיפה פיזית שכללה אגרוף שספג גולדן. בתום חקירת האירוע על ידי משטרת ישראל, החשוד שוחרר בתנאים מגבילים, כאשר החקירה בעניינו נמשכת והמשטרה בוחנת את האפשרות להגיש נגדו כתב אישום בגין תקיפה.
עם זאת, התפתחות לא שגרתית נרשמה בעמדתו של גולדן, שבחר באופן מוצהר שלא להגיש תלונה נגד התוקף. בשיחה עם מעריב, הבהיר גולדן כי הוא אינו חש טינה כלפי האדם שתקף אותו וכי מניעיו להחלטה נובעים מרצון למנוע פגיעה נוספת בחייו של החשוד ובמסלולו התקין. גולדן ציין כי ביקש מהשוטרים לוותר על ההליך, אך הובהר לו כי ההחלטה אינה נתונה בלעדית בידיו בשל חומרת האירוע. לטענת גולדן, הוא מעוניין לקיים שיחה ישירה עם החשוד כדי לפתור את הסכסוך בהבנה. מעניין לציין כי האירוע התרחש אל מול מצלמות צוות הצילום, דבר שהפך את התקרית לאירוע מתועד המצוי כעת בלב בחינה משטרתית.
על פי הדיווח, המשטרה אישרה את פרטי המקרה. מבחינה משפטית, העובדה כי הנפגע מסרב להגיש תלונה אינה עוצרת בהכרח את המנגנון הפלילי, שכן לרשות התביעה עומדת הסמכות להמשיך בחקירה ובהגשת כתב אישום גם ללא שיתוף פעולה מצד הקורבן, וזאת בהתאם לראיות שנאספו ולשיקולי אינטרס הציבור. המקרה הנוכחי מדגים את המתח שבין אוטונומיית הרצון של הפרט לבין סמכויות המדינה באכיפת החוק באירועי אלימות מתועדים.