על פי פרסום של חדשות 13, המציאות הביטחונית המשתנה בישראל הובילה לעלייה חדה ברמת הכוננות, דבר שהוביל להשפעות מיידיות על חיי האזרחים ועל פעילות המשק. הדיווח מתאר מצב בו בתוך דקות ספורות עברה המדינה ממצב שגרה למציאות של אזעקות, כניסה למקלטים ותחושת חוסר ודאות מוחלטת בקרב הציבור הרחב. הדיווח מדגיש כי אירועים אלו משפיעים על מגוון תחומים משפטיים וחוזים, החל מטיסות בנתב"ג ועד לארגון אירועים פרטיים כגון חתונות. ההסלמה הביטחונית מעמידה אזרחים ובעלי עסקים בפני דילמות בנוגע לקיום התחייבויות חוזיות, במיוחד כאשר אירועים כגון טיסות עלולים להתבטל או להידחות, ואירועים רבי משתתפים נתונים לחוסר ודאות עד הרגע האחרון.
המשמעות המשפטית של מצבים אלו נגזרת לרוב מהגדרת 'כוח עליון' או 'סיכול חוזה' בחוזים אזרחיים. בהקשר זה, חשוב לציין כי המערכת המשפטית נדרשת לבחון את המידתיות ואת היכולת לעמוד בהתחייבויות תחת אילוצי מלחמה. כאשר אירועים בטחוניים כפויים על האזרח ועל המגזר העסקי מונעים קיום התקשרויות, קמה השאלה האם צד לחוזה יכול להשתחרר מהתחייבויותיו ללא פיצוי. הדיווחים מחדשות 13 ממחישים כיצד הציבור נקלע למציאות של אי-ודאות תכנונית, כאשר זוגות העורכים אירועים ניצבים בפני שאלות משפטיות מורכבות בנוגע למדיניות הביטולים של ספקים.
כמו כן, קיים היבט של ניהול סיכונים עבור גופים מוסדיים ובתי חולים, כפי שצוין בדיווח בהתייחס למעבר לפעילות בתוך מוגנים במצבי חירום. עורך דין העוסק בדיני חוזים יצביע על הצורך בבדיקת פוליסות ביטוח וסעיפי חוזה קיימים טרם חתימה על עסקאות משמעותיות בתקופות של רגישות ביטחונית גבוהה. העובדה כי המציאות יכולה להשתנות בפרק זמן קצר מאוד דורשת מהציבור בישראל להתייחס ברצינות להגדרות המשפטיות בחוזים, שכן היעדר מנגנון הגנה הולם עלול להוביל לנזקים כספיים כבדים במקרה של ביטול אירועים או שיבוש תוכניות בשל המצב. הדיון המשפטי בסוגיות אלו נותר רלוונטי בכל פעם שרמת הכוננות עולה, כאשר הפסיקה נדרשת לאזן בין החופש החוזי לבין המציאות הביטחונית המאתגרת הנכפית על האזרח.