בצעד משפטי חריג ובעל השלכות משמעותיות, אישרה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפרקליטות המדינה להגיש עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נגד הרכב השופטים הדן בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי דיווח שפורסם בחדשות 13 על ידי אביעד גליקמן, הרקע להגשת העתירה נעוץ בהחלטת השופטים, רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם, אשר מנעו מהתביעה לקיים חקירה נגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במהלך עדותו בתיקי האלפים. במסגרת העתירה שהוגשה לבג"ץ, התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי המורה לשופטים לנמק את סירובם לאפשר לתביעה לבצע את החקירה הנגדית המבוקשת.
הפרקליטות מבקשת להבין את הנימוקים המשפטיים העומדים בבסיס המניעה הדיונית, אשר לשיטתה פוגעת ביכולתה לנהל את הליך בירור האמת כנדרש בתיק פלילי מורכב מסוג זה. בנוסף לצו על תנאי, כוללת העתירה בקשה דחופה למתן צו ביניים. במסגרת צו זה, מבקשת המדינה להורות על הפסקה מיידית של חקירת עדי ההגנה על ידי התביעה, בין אם מדובר בחקירה ראשית ובין אם בחקירה חוזרת, וזאת עד אשר תינתן הכרעה סופית בעתירה המונחת לפתחו של בג"ץ. מדובר בבקשה בעלת משקל פרוצדורלי כבד, שכן השעיית שלב החקירות עלולה להשפיע באופן ישיר על התמשכות ההליך המשפטי המתנהל זה תקופה ארוכה.
במקביל להתפתחויות במישור החוקתי מול בג"ץ, נמשכת ההתנהלות בבית המשפט המחוזי. בהקשר זה, השופטים בתיקי האלפים נענו לבקשת הפרקליטות והסכימו לדחות את הדיון שבו נדרשה היועצת המשפטית לממשלה להתייצב באופן אישי. הדיון האמור נדחה וצפוי להתקיים במהלך השבוע הבא. המהלך הנוכחי של היועמ"שית מסמל נקודת חיכוך משמעותית בין התביעה הכללית לבין הערכאה הדיונית, ומדגיש את המורכבות המקצועית והדיונית שבה נתון משפט נתניהו. עצם הפנייה לערכאת בג"ץ נגד שופטים המנהלים הליך פלילי פעיל נחשבת לאירוע חריג בנוף המשפטי הישראלי.
עבור הציבור ועורכי הדין, המקרה מציף שאלות מהותיות בנוגע לגבולות הסמכות הדיונית של הרכב שופטים מול דרישות התביעה לניהול חקירה, במיוחד כאשר מדובר בעדים מרכזיים בתביעה שהפכו לעדי הגנה. השפעת הכרעת בג"ץ בסוגיה זו עשויה להתוות כללים חדשים באשר לאופן שבו מתנהלת חקירת עדים בנסיבות דומות.