היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, פנתה לאחרונה לבית המשפט העליון בבקשה דרמטית להוציא צו ביניים קבוע נגד חוק התקשורת שיזם שר התקשורת שלמה קרעי ואושר בכנסת בחודש יולי האחרון. המהלך המשפטי מגיע על רקע צו ארעי שהוציא בג"ץ יומיים לאחר אישור החוק, אשר הקפיא את כניסתו לתוקף, וכעת מבקשת היועמ"שית להפוך את ההקפאה לקבועה כדי למנוע את החלת החוק בטרם יוכרעו הסוגיות המהותיות העומדות בבסיס העתירה. בליבת הפנייה עומדת ביקורת חריפה על אופן הליך החקיקה בכנסת. לטענת היועמ"שית, החוק נגוע ב"צבר קיצוני של פגמים מהותיים" ונוסח בשיטות מעוררות תמיהה.
בין היתר, צוין כי בשלבים הסופיים של הדיונים הוכנס שינוי מהותי בהגדרת "בעל רישיון זעיר", ללא תשתית עובדתית מוקדמת וללא זכר בהצעת החוק הממשלתית המקורית. שינוי רף ההכנסות ל-2 מיליארד שקלים הוביל למצב בו כמעט כל בעלי הרישיונות הקיימים תחת חוק הרשות השנייה מוגדרים כבעלי רישיון זעיר, דבר המשנה מהותית את מערכת האסדרה החלה עליהם. על פי עמדת היועמ"שית, ההשלכות של החוק עשויות להיות מרחיקות לכת. ביטול החובה להפעיל חברת חדשות נפרדת משמעותו פגיעה ישירה במנגנונים שנועדו להבטיח את עצמאותם המקצועית ואת מהימנותם של שידורי החדשות בטלוויזיה.
בפנייתה לבית המשפט נטען כי מדובר בשינוי של ההסדר המרכזי המגן על עיתונות עצמאית, וכי החוק מוותר על חובת הדיווח החדשותי ללא יצירת מנגנון חלופי ראוי. עמדתה של בהרב מיארה גורסת כי יישום החוק במתכונתו הנוכחית יוביל לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בשוק התקשורת החופשית בישראל. מבחינה משפטית, העתירה מדגישה את חשיבות הליך החקיקה התקין והצורך בהסדרים מובנים המבטיחים את חופש העיתונות. שר התקשורת, מנגד, הציג בחוק תפיסת עולם המקדמת הפחתה ברגולציה ופתיחת שוק החדשות לתחרות ללא פיקוח ממשלתי הדוק.
כעת, נותר להמתין להכרעתו של בג"ץ בסוגיה, כאשר הצו המבוקש נועד לשמר את הסטטוס קוו ולמנוע שינויים מבניים בשוק התקשורת שעלולים להשפיע על המהדורות המרכזיות ועל התקשורת המסחרית בישראל. הדיון בבית המשפט צפוי להתמקד הן בשאלת הליך החקיקה והן בשאלת חוקתיות החוק וסבירותו, בהתחשב בתכליות שנועדו להגן על איכות השידורים. עד להכרעה, חוק התקשורת נותר מוקפא תחת צווי בית המשפט, והשוק ממתין להנחיות שיקבעו את עתיד האסדרה בענף.