היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה עדכון רשמי לבג"ץ בנוגע לממדי ההשתמטות משירות בצה"ל, המצביעים על מגמת עלייה מדאיגה. על פי הנתונים שהוצגו, מספרם של חייבי הגיוס המפרים את החוק הגיע ל-110,330 איש, כאשר חלקם הארי משתייך למגזר החרדי. בעדכונה, הדגישה היועמ"שית כי המדינה רחוקה ממיצוי היכולות הנדרשות למאבק בתופעה, וכי הפעולות הננקטות כיום אינן מספקות. בהרב-מיארה ציינה כי בשל היעדר מדיניות ממשלתית סדורה, על בית המשפט לשקול מתן הוראות אופרטיביות שיחייבו שלילת הטבות כלכליות ממי שאינם מתייצבים לשירות.
הטענה המרכזית העולה מהמסמך היא כי האכיפה מול המגזר החרדי לוקה בחסר, וכי שיתוף הפעולה בין זרועות המדינה השונות אינו מניב תוצאות אפקטיביות. במסגרת זו, נחשפו פרטים על כשלים תפעוליים: בתקופה שבין יולי לאוקטובר 2026, לא בוצעו מבצעי אכיפה יזומים. יתרה מכך, 192 חייבי גיוס שנעצרו אקראית על ידי המשטרה שוחררו לדרכם, כיוון שגורמי הצבא לא הגיעו לאספם בלוח הזמנים שנקבע בנוהלי העבודה. הנתונים מצביעים על כך שעל אף עלייה של כ-65% במספר המתגייסים החרדים בשנת 2025 לעומת שנת 2024, היקף הגיוס עדיין אינו תואם את צרכי הצבא והערכים העומדים בבסיס השוויון בנטל.
במישור המשפטי, המדינה טרם גיבשה מדיניות אכיפה כלכלית, וזאת בניגוד להנחיות קודמות של בג"ץ. הביקורת השיפוטית על התנהלות המדינה אינה מוגבלת רק לעדכון הנוכחי; עוד קודם לכן, בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמתחה ביקורת חריפה על הצבא בשל אי-עמידה במועדים להגשת תשובות בנוגע לרף הענישה לעריקים והשוואת האכיפה בין מגזרים שונים. המסמך שהוגש לבג"ץ מדגיש כי הממשק בין הצבא למשטרה בביצוע אכיפה בסביבה אזרחית נותר בעייתי ודורש שיפור ניכר. מצב דברים זה מעלה שאלות כבדות משקל בנוגע ליכולת הרשויות לאכוף את חובת הגיוס באופן שוויוני, כאשר בפועל נרשמת ירידה בהיקף המעצרים לצד עלייה מתמדת במספר העריקים. ההשלכות המעשיות עבור הציבור והמגזרים המושפעים מהחלטות אלו עשויות להיות מרחיקות לכת, במידה ובית המשפט יאמץ את הצעת היועמ"שית ויורה על סנקציות כלכליות נגד המשתמטים.