יומו השני של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עמד בסימן עימותים משפטיים וטענות מהותיות מצד ההגנה על אופן ניהול החקירות. לפי דיווחים בגלובס, מנדלבליט נדרש להשיב לשאלות הנוגעות לאינטראקציות שלו עם גורמי אכיפת החוק במהלך תקופת כהונתו, תוך התמקדות בשאלה האם הופעלו עליו לחצים בהחלטותיו. מנדלבליט ציין במהלך עדותו כי גורמי אכיפה פנו אליו בנושאים שונים, אך הדגיש כי לא הופעל עליו לחץ בשיקול דעתו המקצועי.
במקביל, הדיון הפך מתוח במיוחד כאשר עו"ד עמית חדד, המייצג את ראש הממשלה נתניהו, הטיח האשמות קשות בניהול החקירות. סנגורו של ראש הממשלה טען כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה משמעותיות ללא האישורים הנדרשים בחוק, וכי במקרים מסוימים הוסתר מידע מהיועץ המשפטי לממשלה עצמו. טענות אלו מציבות את סוגיית הפיקוח המשפטי על הליכי החקירה בחזית הדיון בתיק. האווירה באולם הפכה טעונה במהלך החקירה הנגדית, עד כדי כך שחילופי דברים חריפים בין עו"ד חדד לבין התובעת בתיק, עו"ד יהודית תירוש, הובילו את הרכב השופטים לעצור את הדיון לזמן קצר כדי להרגיע את הרוחות ולאפשר את המשך ההליך בצורה מסודרת.
התפתחות זו מדגישה את מורכבות ההליך ואת החשיבות שמייחסת ההגנה לערעור על תקינות פעולות החקירה בתיקים הנוגעים לאישי ציבור בכירים. עדותו של מנדלבליט נחשבת לאבן דרך מרכזית בתיקי האלפים, שכן הוא היה הגורם המאשר את פתיחת החקירות ואת הגשת כתבי האישום. היכולת להוכיח כי גורמי החקירה חרגו מסמכויותיהם או מנעו מידע קריטי מדרג קבלת ההחלטות העליון, מהווה נדבך משמעותי בקו ההגנה של נתניהו. נכון לשלב זה, מדובר בטענות משפטיות שטרם הוכרעו על ידי בית המשפט, וההליך המשפטי ממשיך להתנהל תוך בחינת עדויות נוספות וראיות שיוצגו בפני השופטים. ההקשר המשפטי הרחב של הדיון נוגע לחובתם של גורמי החקירה לפעול בשקיפות מלאה ובכפיפות לדין, תוך הקפדה על הפרדה בין הדרג החוקר לבין הדרג המחליט על העמדה לדין.