פרשת משפטית שנדונה בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד מחדדת את גבולות התחולה של חוק הפרות התעבורה המינהליות, שנכנס לתוקף ב-8 בפברואר 2026. המקרה נוגע לנהג שהורשע בגין אי-החזקת ההגה בשתי ידיים, עבירה שבוצעה באפריל 2024. במסגרת הסדר טיעון שנחתם באפריל 2025, הוסכם כי הנהג ישלם קנס בסך 1,200 שקלים. עם כניסת החוק החדש לתוקף, הקובע קנס של 100 שקלים בלבד לעבירה זו, פנה הנהג לערכאות המשפטיות בבקשה לעדכן את גזר דינו ולהפחית את הקנס בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק העונשין, המורה על החלת עונש קל יותר במקרה של שינוי חקיקתי.
לאחר שבקשתו נדחתה בבית משפט לתעבורה, הגיש הנהג ערעור לבית המשפט המחוזי. בדיון בפני השופט אחיקם סטולר, העלה הנהג טענה לפיה הפרשנות המשפטית הנוכחית יוצרת חוסר שוויון בין מורשעים שונים בגין אותה עבירה, בהתאם למועד מתן גזר הדין. מנגד, טענה המדינה כי החוק החדש אינו מהווה עילה לפתיחת הסדרי טיעון סגורים וכי אין להחיל את סעיף 5(ב) באופן המביא לביטול ענישה מוסכמת שנקבעה בהליך הדיוני. השופט סטולר קיבל חלק מטיעוניו העקרוניים של הנהג, וקבע כי סעיף 5(ב) עשוי לחול גם על מקרים של שינוי ענישה מינהלית וכי אין מניעה פרוצדורלית עקרונית בהגשת בקשה לאחר מתן גזר הדין.
עם זאת, הכריע השופט כי סעיף 48(א) לחוק החדש מהווה הוראת מעבר מפורשת, הקובעת כי החוק אינו חל על עבירות שבוצעו לפני פברואר 2026. משכך, נקבע כי הדין הקודם, לרבות רמת הענישה שהייתה נהוגה בו, יוסיף לחול על עבירות שבוצעו קודם לכן. בנוסף, ציין בית המשפט כי הנהג הורשע במסגרת הסדר טיעון שכלל תיקון של כתב האישום המקורי, ולפיכך התערבות רטרואקטיבית בגובה הקנס בלבד מהווה פגיעה במכלול ההסדר שהושג בין הצדדים. בעקבות כך, נדחה הערעור והקנס בסך 1,200 השקלים נותר על כנו. פסיקה זו מדגישה את חשיבותן של הוראות המעבר בחקיקה חדשה ומונעת מצב שבו מורשעים בתיקים סגורים יבקשו להפחית קנסות בגין שינויי מדיניות שנכנסו לתוקף לאחר ביצוע העבירה.