25 באוקטובר 2026ICE – משפט

הפצת התכתבויות וואטסאפ: הסיכונים המשפטיים שחשופים להם משתפי המידע

בעקבות פרסום התכתבויות המיוחסות ליועץ ראש הממשלה יונתן אוריך, עולה סוגיה משפטית בנוגע לאחריות המפיצים. עו"ד עידו שכטר מבהיר כי גם מי שרק מעביר הלאה צילומי מסך עלול למצוא את עצמו נתבע בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע, שכן החוק אינו מגן על מפיצים במקרים אלו.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ICE – משפט

למה זה חשוב?

הידיעה חשובה למשתמשי רשתות חברתיות שכן היא מבהירה כי שיתוף צילומי מסך של התכתבויות אישיות אינו פעולה חסינה, ועלול להוביל לתביעות נזיקיות משמעותיות בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע.

עיקרי הדברים

  • ▪הפצת תוכן שהושג תוך פגיעה בפרטיות מהווה עבירה עצמאית לפי חוק הגנת הפרטיות.
  • ▪הפצה במזיד של חומר פרטי עלולה להוביל לעונש של עד חמש שנות מאסר.
  • ▪במישור האזרחי, בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק.
  • ▪שיתוף פוסט ברשת חברתית מוגדר כפרסום, מה שמאפשר תביעות לשון הרע נגד המשתפים.
  • ▪הגנת 'עניין ציבורי' אינה מובטחת במקרה של הפצת חומרים שעלולים להיות ערוכים או מזויפים.

פרסומן של התכתבויות וואטסאפ המיוחסות ליועץ ראש הממשלה, יונתן אוריך, מעורר דיון משפטי עירני סביב סוגיית האחריות של אלו המפיצים את המידע ברשתות החברתיות. בעוד הציבור נוטה להניח כי העברה פסיבית של צילומי מסך אינה מהווה עבירה או עילה לתביעה, עו"ד עידו שכטר מצביע על כך שהחוק בישראל מציב גבולות ברורים ומחמירים בהרבה. על פי עו"ד שכטר, טענת צוותו המשפטי של אוריך כי חשבון הוואטסאפ שלו נפרץ, מלווה באזהרה מצדם כי הם עשויים לתבוע אישית גם את מי שיבחר להפיץ את החומרים הללו הלאה.

במישור הפלילי, חוק הגנת הפרטיות קובע כי פרסום או מסירה של מידע שהושג תוך פגיעה בפרטיות מהווים עבירה עצמאית, ללא קשר למי שביצע את הפריצה המקורית. כאשר פעולת ההפצה נעשית במזיד, העונש הקבוע בחוק עלול להגיע עד חמש שנות מאסר. במישור האזרחי, גם בהיעדר כוונת זדון, בית המשפט מוסמך לפסוק פיצויים משמעותיים של עד 50 אלף שקלים ללא צורך בהוכחת נזק, כאשר סכום זה עשוי אף להיות מוכפל במידה ויוכח כי המפיץ פעל בכוונה לפגוע. יתרה מכך, הפסיקה בבית המשפט העליון בנוגע לדיני לשון הרע הגדירה שיתוף פוסט ברשת חברתית כפעולת פרסום לכל דבר, מה שפותח פתח לתביעות נגד המשתפים.

המענה המרכזי שמשתמשים מחפשים לעיתים הוא "הגנת העניין הציבורי", אולם כאן טמון מוקש משפטי נוסף. על הטוען להגנה זו מוטל נטל כבד להוכיח כי הפרסום אינו כוזב וכי העניין הציבורי אכן מצדיק את הפגיעה. במקרה של אוריך, הטוען כי חלק מהודעותיו שונו או נערכו, היכולת להסתמך על הגנה זו הופכת למורכבת במיוחד עבור מי שמשתף מידע שעלול להתברר כמזויף. עורך הדין שכטר מבחין בין עיתונאים, העשויים ליהנות מהגנת החובה המקצועית לאחר תהליך אימות קפדני של המידע, לבין גולשים מן השורה המעבירים צילומי מסך ללא בדיקה מעמיקה.

השורה התחתונה העולה מהדברים היא הצורך לגלות אחריות אישית לפני לחיצה על כפתור השיתוף. בטרם הפצת מידע רגיש, ממליץ עו"ד שכטר לבחון את אמינות המקור, לוודא את אמיתות התוכן ולשאול האם אכן מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית או ברכילות גרידא. ללא מענה ברור לשאלות אלו, עלול המפיץ למצוא עצמו ניצב בבית המשפט בפני תביעות בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע, ללא הגנות משפטיות שיעמדו לזכותו.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל