לקראת יום הבחירות הקרב ובא, פרסמה הרשות להגנת הפרטיות הודעה רשמית המחדדת את האיסור על נציגי המפלגות הפועלים בקלפיות מלהעביר מידע על הגעת מצביעים ועל עצם הצבעתם. ההנחיה אינה מוגבלת לשימוש ביישומוני בחירות בלבד, אלא חלה על כל אמצעי העברה של נתונים בזמן אמת, כפי שעולה מהודעת הרשות המבוססת על פסיקת בית המשפט העליון והחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. הרשות הדגישה כי חובת השמירה על פרטיות הבוחרים מוטלת על קשת רחבה של גורמים: מפלגות, נציגיהן בשטח, מפעילים של יישומים טכנולוגיים, ספקים, וכן פעילים ותומכים.
ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, ציין כי הרשות בוחנת את אכיפת האיסורים מכוח סמכויותיה הפליליות והמנהליות, דבר שעלול לכלול ביצוע ביקורות על שרתים של יישומונים והוצאת צווים אופרטיביים במידת הצורך. חשוב לציין כי במסגרת ההנחיות, הרשות הזכירה את חובת הדיווח במקרה של אירועי אבטחת מידע משמעותיים במאגרי מידע, ובכלל זה פנקס הבוחרים או מאגרים המסווגים ברמת אבטחה גבוהה או בינונית. מעבר לעיצומים כספיים, הרשות התריעה כי פגיעה מכוונת בפרטיות, בהתאם לנסיבות הקבועות בחוק, עשויה להוות עבירה פלילית שדינה עשוי להגיע לעד חמש שנות מאסר.
ביום הבחירות צפויה הרשות להפעיל מוקד ייעודי לקבלת דיווחים מהציבור על חשש לפגיעה בפרטיות, וכן להציב נציגים בחמ"ל הבחירות בכנסת. הנחיות אלו מגיעות על רקע החלטה תקדימית של בג"ץ מהשבוע האחרון, שביטלה את עמדתו של ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות. ברוב קולותיהם של השופטים חאלד כבוב ורות רונן, נקבע כי נציגי המפלגות לא יהיו רשאים לדווח בזמן אמת על מספר המצביעים באמצעים דיגיטליים. השופט כבוב התריע בדיון מפני מצב של "פריצת כל גבול", שכן דיווחים תכופים עלולים להוביל להצטברות של עשרות אלפי נתונים במהלך היום, בניגוד לנוהל הדיווחים המצומצם שהיה נהוג בעבר.
פסק הדין ניתן לאחר שבג"ץ דחה את הצעת ועדת הבחירות להגביל את המידע המועבר לנתונים מספריים בלבד, תוך אבחנה כי גם העברת נתונים מספריים על שיעורי הצבעה אסורה. המשמעות המעשית עבור המפלגות היא הצורך להתאים את מערכי השטח שלהן להנחיות המחמירות, מתוך הבנה כי חריגה מהן תגרור בחינה מעמיקה של הרשות להגנת הפרטיות.