סערה משפטית נרשמה סביב הדיונים המתנהלים במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זאת על רקע כוונת הרכב השופטים לשקול את זימונה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להתייצב בבית המשפט. בתגובה לפנייה בנושא, הבהירה הפרקליטות בכתובים כי היועצת המשפטית לממשלה לא תתייצב באופן אישי לדיון. על פי הדיווח ב"גלובס", הפרקליטות ביקשה להבהיר לבית המשפט את מעמדה ואת סמכויותיה של התביעה המייצגת את המדינה בתיק זה. המדינה הדגישה באופן חד-משמעי כי הפרקליטות הפועלת באולם בית המשפט היא זרועה הארוכה של היועצת המשפטית לממשלה.
בהתאם לכך, צוין כי כל הטיעונים המושמעים על ידי נציגי הפרקליטות בתיק מוגשים על דעתה, בשמה ובסמכותה המלאה של בהרב-מיארה. המשמעות המשפטית של עמדה זו היא כי הפרקליטות רואה בייצוג שניתן על ידי פרקליטי המדינה ייצוג מספק ומוסמך לכל דבר ועניין, אשר אינו מצריך התייצבות אישית של היועצת בדוכן. המהלך מגיע בתקופה שבה ההליך המשפטי מול ראש הממשלה ממשיך לייצר סוגיות פרוצדורליות מורכבות המעסיקות את הדרגים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק. בשיח המשפטי המקובל, התייצבות של יועץ משפטי לממשלה בדיון אישי היא צעד חריג המתרחש בנסיבות מיוחדות בלבד, והודעת הפרקליטות מסמנת את גבולות הגזרה המקצועיים שהיא מציבה אל מול הרכב השופטים.
עורכי דין ואנשי משפט העוקבים אחר התפתחות זו מציינים כי הבהרה זו נועדה למנוע אי-בהירות באשר להיררכיה של התביעה הכללית. נכון לעכשיו, נראה כי המערכת המשפטית נדרשת לאזן בין סמכותם של השופטים לנהל את הדיון כראות עיניהם לבין עמדותיה של התביעה בנוגע לאופן הייצוג הראוי. הציבור ממתין לראות כיצד יגיב הרכב השופטים להודעה זו ומה תהיה השפעתה על המשך ניהול ההליך הפלילי המתוקשר, שכן הדבר עשוי להשפיע על לוחות הזמנים והתנהלות הדיונים הבאים בתיקי האלפים. נדגיש כי מדובר בפרטים שדווחו על ידי הפרקליטות במסגרת התכתבות עם בית המשפט, המדגישים את עקרון הייצוג המדינתי.