סערה משפטית התעוררה סביב הופעתה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בבית המשפט במסגרת משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בצעד שעורר תהודה ציבורית ומשפטית, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי כי בהרב-מיארה לא תתייצב לדיונים בתיקים אלו, וזאת בניגוד להצעתם המפורשת של הרכב השופטים בתיק. על פי דיווחי חדשות 13, נציגת הפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש, הסבירה כי התייצבות היועצת המשפטית באולם בית המשפט אינה מהלך תקין או נכון בעיני המערכת. עו"ד תירוש הדגישה בפני השופטים כי צוות הפרקליטים המייצג את המדינה בתיק מוסמך מטעמה, נהנה מאמונה המלא ופועל על פי הנחיותיה.
על פי דבריה, הצוות הנוכח באולם, הכולל גם את המשנה לפרקליט המדינה, מעביר עדכונים שוטפים מהדיונים ישירות ליועצת, וכי כל מסר או בקשה של בית המשפט נבחנים על ידם בכובד ראש. מנגד, עמדת ההגנה בראשות עו"ד עמית חדד הציגה גישה שונה בתכלית. עו"ד חדד טען בבית המשפט כי במידה והיועצת המשפטית מסרבת להגיע מרצונה, לבית המשפט נתונה הסמכות לזמנה בצו. לדבריו, חשיבותם של הנושאים העולים בתיק זה מחייבת את התייצבותה, בדומה למקרים אחרים שבהם זומנו בכירים במערכת אכיפת החוק לדיונים בבתי משפט עליונים.
ההתנגשות בין עמדת הפרקליטות לעמדת ההגנה מעלה שאלה עקרונית בנוגע למידת המעורבות והנוכחות הפיזית הנדרשת מראשי התביעה בתיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה. הפרקליטות מציבה כאן קו ברור המפריד בין הניהול המקצועי של התיק על ידי דרגי הביניים לבין המדיניות הנקבעת בדרגים הבכירים. המשמעות המעשית של עמדה זו היא שהדיונים ימשיכו להתנהל ללא הופעתה של בהרב-מיארה, אלא אם יחליט בית המשפט להשתמש בסמכויותיו ולחייב את נוכחותה. נושא זה מדגיש את המורכבות בניהול משפט שבו מעורבים הדרגים הבכירים ביותר במערכת השלטונית והמשפטית בישראל, כאשר כל צעד פרוצדורלי הופך בעצמו לסוגיה משפטית הנתונה למחלוקת.
המקרה הנוכחי ממחיש כיצד סוגיות של נהלי עבודה והיררכיה בתוך הפרקליטות עומדות למבחן תחת עין ציבורית בוחנת, תוך שהצדדים מקפידים להציג את עמדותיהם העקרוניות בנוגע לאופן הנכון לנהל תיק בסדר גודל כזה.