פרקליטות המדינה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כנגד גזר דינו של משה סנדרוסי, בן כ-60 מאשקלון, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בביצוע מעשה מגונה בנערה בת 13. גזר הדין המקורי, שניתן בבית משפט השלום באשקלון, השית על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות בלבד, החלטה שעוררה ביקורת מצד התביעה. בכתב האישום שהוגש בפרשה נטען כי הנאשם ניצל את היכרותו הקרובה עם הקטינה, שהייתה חברה של בנותיו והתגוררה בשכנות אליו. לפי הנטען, המעשים בוצעו במרפסת ביתו של סנדרוסי, שם נגע בגופה ונישק אותה בפיה ובצווארה.
במסגרת ההליך הפלילי הודה הנאשם במיוחס לו והורשע. עוד במהלך שלב הטיעונים לעונש בערכאה הדיונית, עמדה הפרקליטות על עמדתה כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, לאור נסיבות המקרה והפגיעה הממשית בנפגעת. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי באמצעות עו"ד מזל מנשה קסהון, הדגישה הפרקליטות כי המעשים בוצעו תוך הפרת אמון בסיסית וניצול פערי גיל ותמימותה של הקטינה. לטענת המדינה, העונש שנגזר בבית משפט השלום אינו משקף את חומרת העבירות ואינו עולה בקנה אחד עם הצורך להרחיק עברייני מין מהחברה ולספק הגנה אפקטיבית לקטינים.
הפרקליטות ציינה כי מתן עונש מקל עלול להעביר מסר מוטעה כלפי נפגעי עבירה, אשר נדרשים להתמודד עם קשיים משמעותיים לאורך ההליך הפלילי ועלולים לחוש כי העבריין אינו נושא בעונש הראוי למעשיו. בהודעת הערעור הובהר כי הצורך בהגנה על גופם ושלומם הנפשי של קטינים מחייב את בית המשפט לנקוט במסר עונשי הולם ומחמיר. אמה של הקטינה שנפגעה ציינה מוקדם יותר במהלך הדיונים כי יש להעניק עונש משמעותי כדי להבטיח את תחושת הביטחון של ילדים במרחב הציבורי והפרטי. נכון לעתה, הערעור מונח לפתחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר יכריע האם להותיר את עונש עבודות השירות על כנו או לקבל את עמדת הפרקליטות ולהחמיר את עונשו של סנדרוסי למאסר בפועל.
מדובר במקרה שמעלה שאלות מהותיות בנוגע לאיזון שבין הסדרי טיעון לבין חומרת הענישה הנדרשת בעבירות מין שבוצעו כלפי קטינים, תוך ניצול אמון וסמכות. הליך זה מדגיש את העיסוק המתמשך של המערכת המשפטית בקביעת מדיניות ענישה מרתיעה בעבירות אלו, במיוחד כאשר מדובר בנפגעות צעירות ובפער גילים משמעותי בין הצדדים.