בדיון שהתקיים לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת תיק 4000, עלתה דרישה יוצאת דופן מצד סנגורי הנאשמים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, לדיון מיוחד. עורכי הדין עמית חדד וזק חן ביקשו כי הדיון מול היועמ"שית יתקיים במתכונת רציפה, ובלשונם: "עד שייצא עשן לבן", במטרה לבחון את המשך התנהלות ההליך המשפטי המורכב. תגובת הרכב השופטים, בראשות השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, הפתיעה את הנוכחים באולם. השופטים ציינו כי הם עצמם שקלו בעבר מהלך של זימון היועמ"שית, אך נמנעו מכך בשל התנגדות הפרקליטות.
השופט עודד שחם הסביר כי הבקשה נשענת על התפיסה שמי שאחראית "מלמעלה" על ניהול התביעה היא היועמ"שית, ולפיכך, לצורך ניהול "דיאלוג תכליתי" בסיטואציה הנוכחית של המשפט, ייתכן שקיים צורך בקיום דיון מולה. השופט שחם הדגיש כי אין מדובר בהחלטה סופית, אלא בניסיון לבחון כיצד ניתן להתקדם בתיק בראי העובדות והתפתחויות שנצברו עד כה, תוך שהוא מציין כי הטענות של ההגנה אינן מופרכות בעיני ההרכב. נציגת הפרקליטות, עו"ד ניצן וולקן, הביעה התנגדות למהלך ותהתה מהו המקור המשפטי המאפשר זימון של היועמ"שית לדיון מסוג זה.
ברקע הדברים עומדת העובדה כי לאורך המשפט, הרכב השופטים רמז מספר פעמים לתביעה כי יהיה מן הראוי לשקול מחדש את סעיף השוחד המיוחס לנאשמים, שכן לשיטתם הראיות אינן מבססות עבירה זו. יתרה מכך, בעבר הציעו השופטים לצדדים לפנות להליך גישור חיצוני, הצעה שנדחתה על ידי היועמ"שית, אשר מצידה הודיעה כי ככל שההגנה מעוניינת בכך, פתוחה בפניה הדרך להציע הסדר טיעון. עד כה, היועצת המשפטית לממשלה לא הציגה בפני בית המשפט עמדה רשמית ומפורטת בסוגיות אלו, דבר שמוביל את השופטים לבחון דרכי פעולה חלופיות כדי להביא את התיק לכדי הכרעה או פתרון מעשי.
המשמעות המעשית של התפתחות זו היא כי עתיד ניהול תיק 4000 עשוי להשתנות אם בית המשפט יחליט בסופו של דבר לעמוד על זימון היועמ"שית, צעד שעשוי לשנות את הדינמיקה בין התביעה להגנה ואת האופן שבו מתקדמים בתיק.