ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את בקשת מפלגת הליכוד והחליטה על פסילת חבר הכנסת עופר כסיף ממפלגת חד"ש מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-26. ההחלטה התקבלה בתום דיון ברוב של 19 תומכים, אל מול 5 מתנגדים ושני נמנעים. בהתאם להוראות החוק, מאחר שמדובר בהחלטה על פסילת מועמד, ההכרעה הסופית תתקבל בבית המשפט העליון, שיידרש לבחון האם התבטאויותיו של חבר הכנסת מהוות שלילה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במהלך הדיון ביוזמת הפסילה, טען ח"כ כסיף כי הבקשות נועדו להשתיק קולות המציבים חלופה לשיח הקיים.
מנגד, יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, הדגיש את חשיבות הזהירות הנדרשת בהפעלת סמכות הפסילה, שכן מדובר בצעד המצמצם את זכותו של ציבור רחב לבחור את נציגיו. כסיף מצידו דחה את הטענות המופנות כלפיו וציין כי הוא מתנגד לאלימות ופועל לקידום זכויות אדם ושלום, תוך שהוא מגנה את הטבח שבוצע ב-7 באוקטובר ואת פשעי המלחמה. במקביל להליכים בעניינו של כסיף, הוועדה דנה גם בבקשות פסילה נוספות. מפלגת ישראל ביתנו הודיעה מראש כי תתמוך בפסילת מועמדים מרשימות רע"מ והרשימה המשותפת, בטענה כי עמדותיהן אינן עולות בקנה אחד עם יעדי המלחמה של ישראל.
בנוסף, עלה עניינו של סמי אבו שחאדה, לגביו פרסמה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, חוות דעת לפיה קיימת תשתית ראייתית לכאורה לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור, בשל מאמר שפרסם ב-8 באוקטובר 2023. מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט הביעה אף היא תמיכה בפסילת אבו שחאדה, בטענה כי התבטאויותיו חצו את הגבול המוגדר בחוק. מנגד, יו"ר הרשימה המשותפת, יוסף ג'בארין, תקף את המהלכים וטען כי מדובר בפעולות בעלות אופי פוליטי שאינן עולות בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה. סוגיית הפסילות מציבה פעם נוספת את מוסד ועדת הבחירות והפיקוח השיפוטי בלב הוויכוח הציבורי בישראל, כאשר בית המשפט העליון יידרש כעת להכריע האם הראיות שהוצגו נגד המועמדים השונים מהוות מסה קריטית המצדיקה את מניעת התמודדותם בבחירות הקרובות.