ועדת הבחירות המרכזית הגישה לבג"ץ מתווה מפורט להצבת קלפיות ב-159 בתי אבות ברחבי הארץ לקראת הבחירות הקרובות. הדיווח על הצעד התקבל לאחר שבית המשפט העליון הציב דד-ליין ברור להגשת פתרון, בעקבות עתירה דחופה שהגישו אזרחים ותיקים המתגוררים במוסדות דיור מוגן. העותרים טענו כי הסרת הקלפיות, שהיו נהוגות בבחירות קודמות, מציבה בפניהם מחסום אופרטיבי שעלול למנוע מרבים מהם להגיע לקלפי בשל קשיי ניידות ושימוש באביזרים רפואיים כמו כיסאות גלגלים והליכונים. על פי המידע שפורסם ב-ynet, ועדת הבחירות פנתה ביוזמתה ל-290 בתי אבות שבהם הוצבו קלפיות בעבר, והמתווה הנוכחי משקף את המוסדות שהשיבו בחיוב וקיימו את התנאים הנדרשים.
הרקע למשבר נעוץ בהחלטת הקואליציה מחודש יולי האחרון להסיר מהצעת חוק הבחירות את הסעיף שאישר הצבת קלפיות בבתי אבות שאינם סיעודיים. בפרסומים עלה כי גורמים בקואליציה, ובראשם חברי סיעת הליכוד, התנגדו לתיקון החוק בשל חשש מפני השפעה על תוצאות הבחירות, בטענה כי במוסדות אלו שוהים עולים רבים, אוכלוסייה המזוהה עם מפלגת "ישראל ביתנו". בפתח הדיון המשפטי בעתירה, מתח נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ביקורת על המהלך החקיקתי וציין כי מדובר במקרה חריג שבו הכנסת פועלת לצמצום יכולת ההצבעה של הציבור.
מנגד, השופטים רות רונן, כנפי-שטייניץ ועופר גרוסקופף בחנו במהלך הדיון את גבולות סמכותו של בג"ץ בהתערבות בנושאים בעלי אופי פוליטי מובהק שכאלו. המתווה הנוכחי מוגדר כפשרה; על אף שהוסרה החובה הסטטוטורית להצבת הקלפיות בבתי אבות אלו, ועדת הבחירות הצהירה כי תפעל לפרוס את הקלפיות ככל הניתן ובמידת האפשר. עבור עורכי דין וגורמים משפטיים, המקרה מדגים את המתח המורכב בין הליכי חקיקה פוליטיים לבין החובה להנגשת זכויות יסוד דמוקרטיות. המשמעות המעשית היא שגם במוסדות שבהם לא תוצב קלפי בתוך המבנה, תידרש המדינה להציג פתרונות נגישות אחרים, כפי שהתחייבה בפני בג"ץ, על מנת להבטיח כי הקשישים לא יקופחו בגין מוגבלות פיזית או מקום מגוריהם.