סוגיית האחריות לפיצוי נוסעים שטיסותיהם בוטלו בשל החלטות ביטחוניות מגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. על פי דיווח ב-N12, קבוצה של חברות תעופה, ובהן אל על, אייר פראנס, KLM, דלתא, אתיחאד, אג'יאן איירליינס ובולגריה אייר, לצד ארגון התעופה הבינלאומי (IATA), הגישו עתירה דחופה בעקבות השיבושים הנרחבים שאירעו במהלך מבצע "שאגת הארי". העתירה ממוקדת בשאלה המשפטית המורכבת: מי אמור לשאת בנטל הכספי והאופרטיבי מול הנוסעים כאשר המדינה היא זו שמורה על סגירת המרחב האווירי. לפי העובדות המוצגות בעתירה, החל מ-28 בפברואר 2026, בעקבות תחילת המבצע הביטחוני, נסגר המרחב האווירי של ישראל ופעילות נתב"ג הושבתה.
החברות מדגישות כי במשך תקופה של כ-40 ימים נמנעה מהן היכולת התפעולית להוציא טיסות סדירות, וזאת ללא יכולת לצפות את מועד חידוש הפעילות. המצב הוביל לכך שאלפי נוסעים נותרו ללא מענה הולם, בעוד חברות התעופה נתבעו לעמוד בחובות המוטלות עליהן מכוח "חוק שירותי תעופה". טענתן המרכזית של העותרות היא כי אין זה סביר או הוגן להטיל את מלוא עלויות הפיצוי, הסיוע והטסת הנוסעים לכתפיהן כאשר מדובר בנסיבות של כוח עליון שנכפו על ידי המדינה. לטענתן, סגירת השמיים מהווה החלטה שלטונית מובהקת, ולפיכך הציפייה כי חברות פרטיות יספקו טיסות חלופיות או מימון לינה בתקופה כה ממושכת היא בלתי ישימה.
בעתירה מוצעים מספר פתרונות משפטיים: האחד, קביעת מנגנון שיפוי ממשלתי ישיר לנוסעים. השני, קריאה לשרת התחבורה להפעיל את סמכותה לפי סעיף 9א' לחוק ולהתקין צו מיוחד שיגביל את חובות החברות. בין היתר, מציעות החברות כי צו כזה יגביל את חובת מימון הלינה לשני לילות בלבד, יבטל את הזכאות לפיצוי כספי בגין השיבושים בתקופת המבצע, ויתאים את חובת אספקת הטיסות החלופיות למציאות התפעולית הקשה שנוצרה. כעת ממתינות החברות להכרעת בג"ץ שתקבע האם האחריות לפיצויים תיוותר בידי המובילים האוויריים או תעבור למדינה.