בדיון שנערך לאחרונה במסגרת משפט נתניהו, התגלע ויכוח משפטי מהותי בין נציגת הפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש, לבין הרכב השופטים בתיק. המוקד עומד על גבולות החקירה הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, כאשר הפרקליטות מבקשת להגביל את חקירתו רק לאישוריו הפורמליים, בעוד ההגנה שואפת להרחיב את החקירה גם לפעולות חקירה שנעשו לאחר מכן. על פי הדיווח ב-Ynet, עו"ד תירוש הזהירה כי התרת חקירה רחבה של היועמ"ש על תהליכי עבודה פנימיים ופעולות חקירה שנעשו לאחר מתן האישורים, עלולה להוביל ל"פתיחת הדלת" במקרים דומים בעתיד, באופן שיפגע בפרקטיקה המקובלת של רשויות התביעה.
לטענת התביעה, חזקה כי חומרי החקירה המצויים בידי התביעה מייצגים את התמונה המלאה, וכי הליכי העבודה בפרקליטות אינם אמורים להיות מלווה בחקירות מול בית המשפט. מנגד, השופט משה בר-עם הביע תמיהה על עמדת הפרקליטות, ושאל כיצד ניתן להתעלם מעדותו של מנדלבליט המתייחסת לכאורה לפעולות בלתי-חוקיות. השופט ציין כי אם העד לא ייחקר על סוגיות אלו, עלול להיווצר חסר עובדתי משמעותי עבור ההגנה המבקשת לבסס טענות מסוג "הגנה מן הצדק". גם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הצביעה על מקרים ספציפיים, כגון תמלילים שהעד הודה כי לא עבר עליהם, כנקודות המצדיקות העמקה בחקירה.
השופט בר-עם חידד כי העד כבר החל למסור עדות, וכי קיימים היבטים שעלו בה ורלוונטיים להגנת הנאשם. כזכור, בית המשפט כבר אישר בעבר את בקשת ההגנה לכך שמנדלבליט יעיד במשך חמישה ימים רצופים, וזאת לאחר עימותים קודמים שאירעו על דוכן העדים בנוגע לנוסח החשדות בתיק 1000. סוגיה זו משקפת את המתח המתמיד בהליכים פליליים מורכבים בין הרצון לשמור על חסינות וסדרי עבודה פנימיים של רשויות האכיפה, לבין הזכות המוקנית לנאשמים לקיים הגנה מן הצדק ולערער על פעולות שבוצעו על ידי רשויות התביעה. ההכרעה של בית המשפט בעניין זה צפויה להשליך על המשך חקירתו של מנדלבליט בשבוע הבא ועל הדרך שבה יתנהלו טענות ההגנה בעתיד בהקשר של תהליכי קבלת החלטות בדרגים הבכירים ביותר.