28 באוקטובר 2026ynet – RSS חדשות בסינון משפטי

חילוקי דעות משפטיים במשפט נתניהו: האם יש לחקור את היועמ

במהלך משפט נתניהו, התעוררה מחלוקת בין הפרקליטות להרכב השופטים בנוגע להיקף חקירתו הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. הפרקליטות מתנגדת לחקירתו על פעולות שבוצעו לאחר מתן אישוריו, בעוד השופטים תהו על הרלוונטיות של עדותו לטענות ההגנה מן הצדק.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ynet – RSS חדשות בסינון משפטי

למה זה חשוב?

הדיון משקף מתח עקרוני בין חסינות תהליכי עבודה של הפרקליטות לבין זכותו של נאשם להוכיח טענות להגנה מן הצדק, תוך בחינת גבולות הפיקוח השיפוטי.

עיקרי הדברים

  • ▪הפרקליטות מתנגדת לחקירת מנדלבליט על פעולות חקירה שבוצעו לאחר האישורים שנתן.
  • ▪התביעה טוענת כי אין לחשוף תהליכי עבודה פנימיים של גופי התביעה בבית המשפט.
  • ▪השופט בר-עם העלה תהיות לגבי חסר עובדתי שעלול להיווצר אם העד לא ייחקר על טענות לפעולות בלתי-חוקיות.
  • ▪השופטת פרידמן-פלדמן הצביעה על חומרים ספציפיים שהעד לא בחן כמצדיקים העמקה בחקירה.
  • ▪בית המשפט אישר כי מנדלבליט יעיד חמישה ימים ברציפות.

בדיון שנערך לאחרונה במסגרת משפט נתניהו, התגלע ויכוח משפטי מהותי בין נציגת הפרקליטות, עו"ד יהודית תירוש, לבין הרכב השופטים בתיק. המוקד עומד על גבולות החקירה הנגדית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, כאשר הפרקליטות מבקשת להגביל את חקירתו רק לאישוריו הפורמליים, בעוד ההגנה שואפת להרחיב את החקירה גם לפעולות חקירה שנעשו לאחר מכן. על פי הדיווח ב-Ynet, עו"ד תירוש הזהירה כי התרת חקירה רחבה של היועמ"ש על תהליכי עבודה פנימיים ופעולות חקירה שנעשו לאחר מתן האישורים, עלולה להוביל ל"פתיחת הדלת" במקרים דומים בעתיד, באופן שיפגע בפרקטיקה המקובלת של רשויות התביעה.

לטענת התביעה, חזקה כי חומרי החקירה המצויים בידי התביעה מייצגים את התמונה המלאה, וכי הליכי העבודה בפרקליטות אינם אמורים להיות מלווה בחקירות מול בית המשפט. מנגד, השופט משה בר-עם הביע תמיהה על עמדת הפרקליטות, ושאל כיצד ניתן להתעלם מעדותו של מנדלבליט המתייחסת לכאורה לפעולות בלתי-חוקיות. השופט ציין כי אם העד לא ייחקר על סוגיות אלו, עלול להיווצר חסר עובדתי משמעותי עבור ההגנה המבקשת לבסס טענות מסוג "הגנה מן הצדק". גם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הצביעה על מקרים ספציפיים, כגון תמלילים שהעד הודה כי לא עבר עליהם, כנקודות המצדיקות העמקה בחקירה.

השופט בר-עם חידד כי העד כבר החל למסור עדות, וכי קיימים היבטים שעלו בה ורלוונטיים להגנת הנאשם. כזכור, בית המשפט כבר אישר בעבר את בקשת ההגנה לכך שמנדלבליט יעיד במשך חמישה ימים רצופים, וזאת לאחר עימותים קודמים שאירעו על דוכן העדים בנוגע לנוסח החשדות בתיק 1000. סוגיה זו משקפת את המתח המתמיד בהליכים פליליים מורכבים בין הרצון לשמור על חסינות וסדרי עבודה פנימיים של רשויות האכיפה, לבין הזכות המוקנית לנאשמים לקיים הגנה מן הצדק ולערער על פעולות שבוצעו על ידי רשויות התביעה. ההכרעה של בית המשפט בעניין זה צפויה להשליך על המשך חקירתו של מנדלבליט בשבוע הבא ועל הדרך שבה יתנהלו טענות ההגנה בעתיד בהקשר של תהליכי קבלת החלטות בדרגים הבכירים ביותר.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל