פרשה מסעירה מתפתחת סביב אירועי יום הבחירות האחרון, לאחר שדווח כי המידע המודיעיני שהוביל למעצרם של פעילי מפלגת רע"מ הגיע ישירות מלשכת ראש הממשלה. על פי הדיווחים, עדו נורדן, המכהן כממלא מקום ראש הסגל של בנימין נתניהו, הוא הגורם שהעביר את המידע למשטרת ישראל, פעולה שהובילה לפשיטות על בתיהם של פעילי המפלגה. במסגרת החקירה, טענה המשטרה בבית המשפט כי בבתי החשודים נמצאו מעטפות עם כסף ופתקי הצבעה, נתונים ששימשו את הליכוד ונתניהו לטענות על ניסיונות הטיית הבחירות. מנגד, ועדת הבחירות הדגישה כי לא נמצאו אינדיקציות לזיוף הצבעות או לשוחד בחירות שפגע בטוהר הבחירות.
אחד ההיבטים המשפטיים הבולטים שעלו בדיוני בית המשפט הוא הודאת המשטרה כי החיפושים בבתי החשודים נערכו בבוקר הבחירות ללא צו שיפוטי כדין. בתוך כך, התמונה הראייתית בתיק נותרה דלה; גורמים משטרתיים ציינו כי נכון לעכשיו טרם גובשו ראיות משמעותיות המבססות את החשדות. מרבית החשודים, בהם שלושה מנהלי בתי ספר, כבר שוחררו למעצר בית, בעוד שלושה חשודים נוספים נותרו במעצר עד ליום ראשון, אז תצטרך המשטרה להחליט על המשך צעדיה. באחד המקרים, העצור סיאף אבו ריאש, רופא במקצועו, עתר לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על הארכת מעצרו, אך השופט יחיאל כשר דחה את הבקשה.
השופט נימק את החלטתו במשקל הראיות וחשש לשיבוש החקירה, תוך שהוא מדגיש כי בית המשפט העליון אינו הפורום המתאים לערעורים מסוג זה. הדיונים בערכאות השונות חושפים גם התנהלות תמוהה של נציגי המשטרה; כך למשל, נציג להב 433 ציין בדיון כי פעילותו של הרופא בחוגי בית למען מפלגתו היא פעולה בעייתית, טענה שעוררה תהיות לגבי עילת המעצר. החשודים מכחישים מכל וכל את המיוחס להם, כאשר חלקם טוענים כי מדובר ברדיפה פוליטית. סנגורו של אחד החשודים טען כי המעטפות שנתפסו הכילו כספי תרומות למשפחות נזקקות או כספים אישיים, ואין קשר בינם לבין העבירות המיוחסות להם.
גורמים שונים בנגב הציגו גרסה שונה לאירועים, לפיה מדובר בשיטות סיוע כלכלי הנהוגות בקרב אוכלוסיות מוחלשות, שאינן נתפסות בקרב התושבים כשוחד בחירות אלא כמענה למצוקה. בעוד המשטרה ממשיכה בחקירת הפרשה, הסוגיות המשפטיות הנוגעות לזכויות החשודים והיעדר צווי חיפוש צפויות לעמוד במרכז הדיונים הבאים בבית המשפט.