מערכת היחסים הפוליטית בישראל נמצאת בנקודת תפנית משמעותית, כאשר מפלגת יהדות התורה החלה בצעדים מעשיים לבחינת אפשרויות שיתוף פעולה עם "גוש השינוי". על פי דיווח של אנה ברסקי ב"מעריב", המפלגה הקימה צוות משא ומתן קואליציוני שמטרתו לבחון ברצינות את האפשרות להצטרפות לממשלה עתידית או מתן תמיכה מבחוץ. גורמים בתוך המפלגה הבהירו כי מדובר במהלך מהותי ולא בגישושים ראשוניים בלבד, כאשר במוקד העניין עומדים הסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, הגנה על החינוך העצמאי ושמירה קפדנית על הסטטוס-קוו בנושאי דת ומדינה.
ביהדות התורה מדגישים כי אין בכוונתם להתפשר על עקרונות אלו, ומשווים את עמדתם לקווים האדומים של מפלגות אחרות שתמכו בעבר בממשלות מורכבות. ככל שהמגעים יבשילו, צפויים נציגי המפלגה לפנות אל הרב דב לנדו לצורך עדכון בפרטים וקבלת הכרעתו בנוגע להמשך הדרך. במקביל, הרב לנדו התייחס בנאומו בישיבת קמניץ למצב הציבור החרדי, וביטא תקווה לביטול גזירות שלדבריו מרחפות מעל עולם התורה, אם כי דבריו לא היוו התייחסות ישירה למשא ומתן הפוליטי המדובר. במערכת הפוליטית, חבר הכנסת אביגדור ליברמן הציב אתגר מורכב בנושא הגיוס.
בנאומו בוועדת החוץ והביטחון, הציג ליברמן מתווה לחוק גיוס חדש, שלדבריו נדרש לעבור שלוש תחנות מרכזיות כדי לזכות בלגיטימציה: אישור הרמטכ"ל, אישור בג"ץ והסכמת הרב לנדו. ליברמן הדגיש כי המדיניות צריכה לתעד את המשרתים בצה"ל, בסדיר ובמילואים. צעד זה מגיע לצד פעילותו של ליברמן בוועדה, במסגרתה הודיע על כוונתו לזמן לדיונים את ראשי זרועות הביטחון, בהם הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה, לבחינת פערים במידע המודיעיני ונושאים נוספים. השילוב בין הנכונות החרדית לבחינת אפשרויות פוליטיות חדשות לבין הצבת תנאים נוקשים על ידי גורמי אופוזיציה מעלה שאלות לגבי יכולת הצדדים לגשר על הפערים האידיאולוגיים העמוקים, במיוחד בתחום גיוס החרדים לצה"ל וסמכויות המערכת המשפטית.