ערב הגשת תשובת המדינה לעתירות בנושא גיוס חרדים לצה"ל, נחשפו פרטים חדשים המצביעים על קשיים מבצעיים משמעותיים בתיאום בין גופי האכיפה בישראל. ממסמך שנשלח לבג"ץ על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, עולה תמונה מורכבת הנוגעת למנגנוני המעצר והעברת העריקים ומשתמטי הגיוס לידי הצבא. על פי הנוהל הקיים, כאשר שוטר מעכב עריק בבדיקה אקראית, הוא נדרש להמתין עד חצי שעה להגעת נציגי המשטרה הצבאית. במקרה שבו כוחות צה"ל אינם מגיעים בטווח הזמן הקצוב, המשתמט משוחרר לדרכו עם הזמנה להתייצב ברשויות הגיוס.
המסמך שהוגש לבית המשפט מפרט כי בין ה-1 ביולי 2026 ל-12 באוקטובר 2026, בוצעו 14 מעצרים בלבד בנסיבות אלו, בעוד שב-143 מקרים נאלצה המשטרה לשחרר משתמטים עקב אי-הגעת המשטרה הצבאית לזירה. מנתוני הייעוץ המשפטי לממשלה עולה כי נציגי המשטרה הצבאית טענו בדיון כי אינם מכירים נתונים אלו, בעוד שהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה ציין כי מדובר במספר גבוה המלמד על כשל ביישום נוהל העבודה המשותף. בנוסף למקרי השחרור הפרטניים, עלה בדיון כי מבצעי אכיפה יזומים שאמורים היו להתקיים נדחו פעמיים.
הסיבה לדחייה נעוצה במחלוקת בין הגופים: משטרת ישראל דרשה תגבור כוח אדם של מאות חיילים לטובת שמירה על הסדר הציבורי במהלך המבצעים, בעוד שצה"ל סירב לדרישה בטענה כי אינה תואמת את חלוקת האחריות המקובלת, לפיה האחריות לשמירה על הסדר הציבורי מוטלת על המשטרה. המשנה ליועצת המשפטית הבהיר כי על פי פסיקת בית המשפט, אין להתנות אכיפה בהקצאת כוחות לביצוע משימות סדר ציבורי מעבר לצורך המבצעי בביצוע המעצר. הפרסום מגיע על רקע עיכובם בנתב"ג של עשרות חסידי חב"ד ששבו מחו"ל, אשר הועברו לבסיס תל השומר לצורך הסדרת מעמדם.
נושא אכיפת הגיוס בציבור החרדי נותר במוקד הדיון הציבורי והמשפטי, כאשר הרשויות נדרשות כעת למצוא פתרון לתיאום בין-ארגוני כדי להבטיח את יישום פסיקות בית המשפט העליון והתחייבויות המדינה בעניין זה.