פרסום בחדשות 13 מעלה טענות בדבר הנחיה פנימית שניתנה במפלגת יהדות התורה לנציגיה המשמשים כחברי ועדות קלפי. על פי הדיווח, המפלגה הורתה לפעילים להמשיך ולבצע רישום ידני של אזרחים אשר הגיעו לממש את זכותם הדמוקרטית בקלפי, וזאת על מנת לקבל תמונת מצב בזמן אמת על אודות אחוזי ההצבעה של קהלי היעד. ההנחיה האמורה מגיעה זמן קצר לאחר שבחודש ספטמבר האחרון ניתן פסק דין מקיף בבית המשפט העליון, שבו נקבע כי פעילות מסוג זה אינה עומדת במבחן החוק. בעתירות שנדונו בפני הרכב השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, התבקש בית המשפט להכריע בנוגע לחוקיותו של נוהג מתמשך, במסגרתו מפלגות עוקבות אחר הצבעת בוחרים בזמן אמת.
פסק הדין, שניתן פה אחד, קבע באופן מפורש כי מדובר בפרקטיקה לא חוקית. השופטת יעל וילנר הדגישה בחוות דעתה כי פעולות אלו חסרות בסיס הסמכה חוקי, וכי הן מסבות פגיעה ישירה בזכות היסוד לפרטיות של האזרחים. יתרה מכך, נקבע כי מדובר בהפרה של האיסורים הקבועים בחוק הגנת הפרטיות. בית המשפט הבהיר כי לוועדת הבחירות המרכזית אין כל סמכות להכשיר נוהג הפוגע בפרטיות בהיעדר חקיקה ראשית מפורשת המסמיכה אותה לעשות כן. למרות קביעה משפטית ברורה זו, הדיווח בחדשות 13 מצביע על ניסיון לעקוף את האיסור באמצעות מעבר לדיווח ידני במקום דיווח דיגיטלי, תוך המשך המעקב בזמן אמת.
המהלך עורר תגובות חריפות במערכת הפוליטית. שר המשפטים יריב לוין מתח ביקורת נוקבת על החלטת בית המשפט, וטען כי מדובר בשינוי כללי משחק מצד הרשות השופטת. מנגד, החלטת מפלגת יהדות התורה להנחות את נציגיה לפעול בניגוד לפסיקה מעלה שאלות מורכבות בנוגע לצייתנות של גופים פוליטיים להכרעות שיפוטיות, ובמיוחד בנוגע למעמדם של הנחיות מפלגתיות מול פסיקות מחייבות של הערכאה העליונה. המשמעות המעשית עבור נציגי המפלגות בוועדות הקלפי עלולה להיות ניצבת בפני אי-ודאות משפטית, שכן הם פועלים תחת הנחיות מפלגתיות העומדות בניגוד להלכה פסוקה של בג"ץ. הנושא מדגיש את המתח המתמשך בין הצורך להבטיח הליך בחירות תקין ושקוף, לבין ההגנה על הפרטיות האישית של כל אזרח במדינת ישראל.