דיווח שפורסם בגלובס מצביע על הסדר המימון לקראת הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, במסגרתו מקבלים חברי כנסת מכהנים המתמודדים בפריימריז סיוע כספי מאוצר המדינה. על פי הדיווח, המדינה מקצה לכל מועמד סכום של 380 אלף שקלים לכיסוי הוצאות הבחירות המקדימות. מהלך זה מהווה חלק מניסיון החקיקה הישראלית להסדיר את האופן שבו מתנהלים מועמדים בבחירות פנימיות, מתוך כוונה להפחית את השפעתם של בעלי הון על התהליך הדמוקרטי בתוך המפלגות. הרציונל העומד בבסיס הסדר זה הוא יצירת תנאי תחרות הוגנים יחסית בין המועמדים השונים, תוך הכתבת מסגרת תקציבית ברורה שאינה מאפשרת גיוס כספים ללא הגבלה.
החוק קובע מגבלות משמעותיות על היכולת של מועמדים לגייס תרומות פרטיות, ובכך מנסה לנתק את הזיקה בין בעלי עניין כלכלי לבין נבחרי ציבור בשלב הקריטי של הרכבת הרשימה. בהקשר המשפטי, הנושא נוגע לדיני מפלגות ולחוקי מימון בחירות, המעניקים למבקר המדינה כלים לבחון את התנהלות המועמדים ואת עמידתם במכסות ובמגבלות החוקיות. בעוד שחברי הכנסת המכהנים נהנים מהמימון הממשלתי הישיר, הדיווח מעלה סוגיות מורכבות בנוגע למועמדים חיצוניים שאינם מכהנים כחברי כנסת, אשר חוקי המשחק עבורם עשויים להיות שונים.
בנוסף, עולה שאלת הגורל של הכספים שלא נוצלו או של המימון שניתן למועמדים שלא נבחרו לבסוף בפריימריז, נושא הנמצא תחת פיקוח הדוק של גורמי הביקורת במדינה. מבחינה מעשית, על המועמדים לנהל את תקציבי הקמפיין שלהם בזהירות מרבית תוך הקפדה על הוראות החוק, שכן כל חריגה או התנהלות שלא בהתאם לכללים עלולה להוביל לסנקציות משפטיות או כלכליות. עבור משפטנים, יועצים אסטרטגיים ופעילי מפלגות, מדובר במנגנון הדורש הכרה מעמיקה עם הוראות חוק המפלגות והתקנות הנלוות אליו, שכן המטרה היא להבטיח ניקיון כפיים ומניעת שחיתות פוליטית. הציבור הרחב נחשף כאן למערכת מורכבת שנועדה לאזן בין הצורך במשאבים כספיים לניהול קמפיין מודרני לבין הצורך לשמור על טוהר המידות והשוויון בתוך המרוץ המפלגתי.