חמישה ימים בלבד לפני פתיחת הקלפיות בבחירות 2026, המערכת הפוליטית בישראל רושמת שורה של התפתחויות משמעותיות, הן בזירה המשפטית והן במישור המפלגתי. במישור המשפטי, הכריע בית המשפט העליון בדעת רוב כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות אינם רשאים לעשות שימוש באמצעים דיגיטליים לספירת מספר המצביעים בקלפי ולהעברת נתונים אלו בזמן אמת למטה המפלגה. השופטים חאלד כבוב ורות רונן תמכו בהחלטה, בעוד השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט. מדובר בהחלטה בעלת השלכות על התנהלותן המקצועית של הסיעות ביום הבחירות בניסיון למקסם אחוזי הצבעה.
במקביל למהלכים המשפטיים, הזירה הפוליטית רוחשת תמורות. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, הציב יעד חדש במצע המפלגה, לפיו המדינה תעניק טלית ותפילין לכל ילד בן 13 בישראל במידה ותצטרף המפלגה לקואליציה. הצעה זו עוררה תגובות נגד מצד חברי מפלגת הדמוקרטים, בהם יאיר גולן ויאיא פינק, שביקרו את סדרי העדיפויות המוצעים. במקביל, רב מועצת ש"ס, הרב משה מאיה, עורר סערה בדבריו בכנס פעילי המפלגה, כאשר טען כי מצביעי מפלגות ימין אחרות, בהן הליכוד, מבזים תלמידי חכמים ואין להם חלק בעולם הבא. דברים אלו מגיעים על רקע המאבק על הקול החרדי.
בגזרה הביטחונית-פוליטית, חילופי האשמות קשים התפתחו בין שר הביטחון ישראל כ"ץ לבין ראש האופוזיציה יאיר לפיד. כ"ץ האשים את לפיד וראשי גוש השינוי באחריות עתידית לפיגועים או התקפות אויב, בטענה כי דבריהם מערערים את שיקולי הממשלה. מנגד, לפיד תקף בחריפות את הממשלה, תוך שהוא מאשים את חבריה בכישלונות ביטחוניים ומדיניים ובתליית האשמה באופוזיציה כתירוץ פוליטי. בתוך כך, נחשפו קשיים בתוך המפלגות עצמן. ד"ר נחומי יפה, מועמדת מפלגת "הציבור החרדי", דיווחה בריאיון לחדשות 12 על לחצים חברתיים כבדים שהובילו אותה להעתיק את מקום מגוריה.
מנגד, מפלגת יהדות התורה עומדת בפני מבוכה בעקבות הקלטות של המועמד אליקים שטארק, שצוטט כמי שאומר כי המפלגה פועלת כעת לטובת חסידות בעלז בלבד ולא עבור כלל הציבור החרדי או הישראלי. מפלגות גוש הימין ממשיכות במאמצין לדחוק במועמדים מהמפלגות הקטנות לפרוש, מחשש לאובדן קולות מתחת לאחוז החסימה, צעדים שזכו לביקורת מצד יו"ר "עמך ישראל", עופר וינטר, שתיאר את הפעולות כקמפיין לא ערכי.