מערכת המשפט בישראל מתמודדת עם משבר תפקודי חמור, שבמרכזו מחסור של ארבעה שופטים בבית המשפט העליון, המונה כיום 11 שופטים בלבד מתוך תקן של 15. על פי דיווח שפורסם ב-ynet על ידי טובה צימוקי, חוסר זה במצבת כוח האדם מוביל לעיכובים משמעותיים בהליכים משפטיים, כאשר תיקים אזרחיים 'רגילים' מקבלים מועדי דיון רחוקים מאוד, לעיתים כשנה וחצי לאחר פתיחתם. המשבר נובע מאי-מינוי שופטים לעליון לאורך כהונת הממשלה הנוכחית, על רקע מחלוקות ממושכות בין שר המשפטים יריב לוין לבין נשיאי בית המשפט העליון.
לדברי שופט עליון בדימוס, העומס הכבד על השופטים המכהנים גורם לכך שכל הכרעה מתעכבת, דבר המהווה פגיעה ממשית ויומיומית באזרחים הממתינים לצדק בתיקים פליליים, אזרחיים, ובסוגיות משפחתיות ועסקיות. ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון בדימוס, עוזי פוגלמן, ציין כי התמשכות ההליכים עלולה להוביל לעינוי דין, אשר לעיתים מגיע לכדי עיוות דין של ממש. הנתונים מראים על עלייה משמעותית בכמות ההליכים המוגשים לבית המשפט העליון, מ-10,000 הליכים בעבר ל-14,000 בשנת 2026, זאת במקביל לירידה במספר השופטים.
צוואר הבקבוק המרכזי בא לידי ביטוי במשך הטיפול בתיקים אזרחיים, שעלה בממוצע מ-14. 4 חודשים בשנת 2023 ל-18. 4 חודשים בשנת 2026. גם בתיקים פליליים חלה התארכות, וכיום ערעורים נשמעים לעיתים קרובות סמוך למועד סיום ריצוי העונש. בנוסף, חוסר במינוי רשם שני, המשמש כ'חדר המיון' של בית המשפט, מקשה עוד יותר על הטיפול בבקשות מקדמיות. גורמים משפטיים המצוטטים בכתבה מדגישים כי העומס גורם לפגיעה ממשית בנפגעי עבירה ובצדדים להליכים, וכי הממשלה ייבשה את המערכת ופגעה ביכולתה לספק שירות נאות לאזרח. למרות ניסיונות ליישום פיילוטים לקיצור זמנים, העומס נותר כבד ומשפיע על תיקים עקרוניים רבים, בהם ערעורים על אסונות ועתירות זכויות אדם.