קבוצת נפגעות ונפגעי טבח 7 באוקטובר הציגה לראשונה מסמך המוגדר על ידם כ"כתב אישום נגד ממשלות ישראל". המהלך, שזכה לשם "תיק 7. 10", מבקש להציג את האירועים לא ככשל נקודתי של יום אחד, אלא כתוצר ישיר של החלטות ומדיניות שנמשכו כ-15 שנים. בהצהרה לתקשורת, טענו נציגי המשפחות כי כל מי שהיה בתפקיד בכיר ביום הטבח ובשנים שקדמו לו, אינו יכול להוסיף ולכהן בתפקידי הנהגה. לטענת המשתתפים, מדובר במחדל ארוך ומתמשך ששיאו ביום הטבח, תוך שהם דוחים ניסיונות לצמצם את הדיון הציבורי למספר שעות בודדות בבוקר 7 באוקטובר.
במהלך האירוע, בני משפחות העידו על תחושותיהם ועל העובדות שהובילו לטענתם למצב הנוכחי. שלי משל-יוגב, אימה של ליבי כהן-מגורי ז"ל, ביקרה את התנהלות הדרג המדיני וטענה כי החלטות שהתקבלו במשך שנים הובילו לתוצאות הקשות. מצידה, עינב צנגאוקר, אימו של החטוף לשעבר מתן צנגאוקר, הדגישה כי מדובר במסמך עובדתי ומקצועי המנתח את המדיניות שקדמה למחדל. נעם פרי, בתו של חיים פרי ז"ל, העידה כי על פי מידע שקיבלה מגורמים המתווכים במו"מ, הייתה הצעה להשבת חטופים אזרחים כבר בימים הראשונים למלחמה, אך לטענתה הממשלה לא השיבה לה.
דברים דומים השמיע מישל אילוז, אביו של גיא אילוז ז"ל, שתהה על המדיניות שאפשרה העברת כספים לגורמים שהכריזו על רצון להשמיד את ישראל. מצד נוסף, פרופ' אפי שהם, אביו של סמ"ר יובל שהם ז"ל, תקף את מדיניות העברת הכספים מקטאר, וטען כי זו חיזקה את חמאס במקום להביא למיטוטו. מירב סבירסקי, שאיבדה את בני משפחתה, הגדירה את המצב כ"הפקרה מודעת" של ביטחון האזרחים. המשפחות הבהירו כי בכוונתם לפעול בכל פורום אפשרי כדי לוודא שמחדל 7 באוקטובר יישאר בראש סדר היום הציבורי לקראת הבחירות הבאות, מתוך מטרה למנוע את המשך כהונתם של מי שהיו אמונים על המערכת בזמן האסון. גיל דיקמן, קרוב משפחתם של כרמל וכנרת גת ז"ל, הדגיש כי המשפחות ימשיכו להעלות את הנושא מול מקבלי ההחלטות בכל מקום שבו ינסו, לטענתן, למחוק או לצמצם את חומרת המחדל.