פרשה משפטית יוצאת דופן הגיעה לפתרונה בבית הדין האזורי לעבודה, כאשר נקבע כי פציעתו של הזמר ירמי קפלן במהלך הופעה חיה בירושלים בשנת 2006 תוכר כתאונת עבודה. מדובר בהחלטה בעלת משמעות רחבה עבור אמנים ואנשי במה, אשר ניתנה לאחר הליך משפטי ממושך שבחן את הגבולות שבין התנהלות אמנותית לבין הגדרת הפעילות כסיכון תעסוקתי. על פי פרסומי אתר ice, הזמר ירמי קפלן נפצע בצווארו ובגבו העליון לאחר שמעד במהלך הופעה בבר, עת נתקל בסטנד של גיטרה. על אף שהאירוע התרחש לפני כשני עשורים, התביעה לדמי פגיעה הוגשה למוסד לביטוח לאומי רק בשנת 2024.
שנה לאחר מכן דחה המוסד את דרישתו של קפלן, תוך שהוא טוען כי האמן נטל על עצמו סיכון מרצון בשל אופי הריקוד והקפיצות על הבמה, וכי לא הוכח קשר ישיר בין העיסוק לבין התרחשות הפציעה. קפלן, שיוצג בהליך, נדרש להוכיח את מהות עיסוקו בפני בית הדין. הוא הסביר כי הקפיצות והתנועה על הבמה הם חלק אינטגרלי מביצוע יצירותיו ומנוע מרכזי בחיבור עם הקהל. לחיזוק עמדתו, הובאו עדים שנכחו באירוע, בהם מנהלת ההפקה ונגן גיטרה. הרכב השופטים בראשות השופט תומר סילורה, לצד נציגי הציבור אהרון קונפורטי וימית פלד, קיבל את עדותו של קפלן כמהימנה.
באשר לעיכוב בהגשת התביעה, הובהר כי הוא נבע מחוסר מודעות לזכויות הסוציאליות באותן שנים. בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת על עמדת המוסד לביטוח לאומי. נקבע כי לא ניתן לראות בריקודים ובפעילות פיזית במהלך הופעה משום הסתכנות מרצון, שכן מדובר בלב ליבה של עבודת האמן. בית הדין הדגיש כי מטרת החוק היא לספק רשת ביטחון לכל עובד, ללא הפחתת זכויות בגין התנהלות שנחשבת לחלק טבעי ממילוי התפקיד. בעקבות הקביעה, פגיעתו של קפלן תוכר כתאונת עבודה, דבר שיאפשר לו לממש את זכויותיו בהתאם לכך. ההחלטה מבהירה כי פרקטיקות מקצועיות של אמנים יזכו להגנה של דיני הביטוח הלאומי, גם כאשר הן כרוכות בפעילות פיזית נמרצת.