המתח הדיפלומטי והמשפטי בין ארגנטינה לבריטניה הגיע לנקודת רתיחה חדשה, על רקע הצהרתו של נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, בדבר כוונתו לנקוט בהליכים משפטיים בינלאומיים לעצירת פרויקט הפקת נפט באזור איי פוקלנד. במוקד המחלוקת ניצב שדה הנפט המכונה 'אריה הים', הממוקם במרחק של כ-209 קילומטרים מהארכיפלג, ואשר בו מעורבות החברה הבריטית 'רוקהופר אקספלוריישן' והחברה הישראלית 'נאוויטאס פטרוליום'. לפי הדיווחים, השותפות מתכננות להתחיל בהפקת נפט מהשדה בתוך שנתיים, מהלך שארגנטינה מגדירה כניצול בלתי חוקי של משאביה.
הנשיא מיליי הציב אולטימטום של שבועיים לממשלת בריטניה, שלאחריו הנחה את משרד החוץ וצוותיו המשפטיים לפנות לבוררות בינלאומית. בהצהרותיו, הדגיש מיליי כי בכוונת ארגנטינה לפנות לבית הדין הבינלאומי לחוק הים, הפועל תחת אמנת האו"ם, כדי למנוע את מה שתיאר כביזה של משאבים בטריטוריה הנתונה במחלוקת ריבונות היסטורית. הקשר המשפטי המורכב נובע מכך שארגנטינה אינה מכירה בריבונות הבריטית על האיים, המכונים במדינה 'לאס מלווינס'. מנגד, בריטניה נשענת על תוצאות משאל עם שנערך בשנת 2013, בו הכריעו תושבי האיים ברוב של 99.
8% כי ברצונם להישאר תחת חסות בריטית. סוגיית הריבונות על הארכיפלג מוכרת בזירה הבינלאומית מזה עשורים, מאז מלחמת פוקלנד בשנת 1982, שהסתיימה לאחר 74 ימי לחימה עקובים מדם. המשמעות המעשית עבור חברות הפועלות באזורים טריטוריאליים שנויים במחלוקת היא חשיפה מוגברת לסיכונים משפטיים ופוליטיים גלובליים. השלכות ההליך המשפטי המתוכנן עלולות להשפיע באופן ישיר על הפעילות העסקית של חברת 'נאוויטאס פטרוליום' ושותפתה הבריטית, וכן על יציבות הפרויקט. המשפט הבינלאומי בנושא חוק הים עשוי להעמיד למבחן את גבולות הריבונות הכלכלית באזורים אלו.
נכון לעתה, הצדדים טרם הגיבו להשלכות המשפטיות הפרטניות של האיום, וטרם ברור האם תיפתח בוררות רשמית בתום השבועיים שהוקצבו. מדובר בהתפתחות משמעותית המדגישה את הממשק הרגיש בין דיני הים לבין סכסוכים לאומיים על אוצרות טבע, המציבים אתגרים עסקיים לחברות אנרגיה הפועלות בזירות בינלאומיות.