הסכסוך המשפטי והציבורי בין החוקר הפרטי צביקה נווה לבין איש העסקים הישראלי-אוסטרלי אלכס סקלר מסלים ומגיע לפתחו של בית המשפט. על פי דיווחים שפורסמו לאחרונה, נווה הגיש שתי תביעות נפרדות בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, על רקע קמפיין ממושך שניהל סקלר נגדו. תביעה אחת, על סך 2 מיליון שקל, הוגשה כנגד סקלר וכן כנגד חברות התחבורה אגד ומטרופולין. עילת התביעה נוגעת למודעות שפורסמו על גבי עשרות אוטובוסים ברחבי הארץ, בהן נטען כי נווה וראש השב"כ לשעבר יעקב פרי היו מעורבים בחטיפת ילדים.
נווה טוען בתביעתו כי מדובר בפרסומים כוזבים וכי מעולם לא היה לו קשר לפרשה המדוברת בגרמניה, וכי הוא לא נחקר או הואשם בה. במסגרת זו, טוען נווה כי חברות התחבורה אישרו את פרסום המודעות מבלי לבחון כראוי את הטענות שהופיעו בהן. במקביל, הגיש נווה תביעה נוספת על סך מיליון שקל נגד סקלר בלבד. תביעה זו מתמקדת בפרסומים שטענו כי נווה ניצל את מצוקת משפחתה של שורדת השבי לירי אלבג ו"עקץ" אותם במסגרת ניסיונות להנפקת דרכון זר. בכתב התביעה מציין נווה כי פנייתו של אביה של לירי, אלי אלבג, אליו הייתה במטרה לסייע בהשגת דרכון, וכי הכספים ששולמו לו הוחזרו במלואם לאחר שהמהלך לא צלח.
נווה מוסיף כי אלי אלבג הבהיר בראיונות שונים כי אין לו טענות כלפי נווה וכי הכסף הושב. מנגד, אלכס סקלר עומד מאחורי הפרסומים שביצע. בראיונות קודמים לתקשורת, טען סקלר כי הוא מנהל קמפיין נגד נווה ומציע פרס כספי למי שיציג ראיות מפלילות נגדו, תוך שהוא טוען כי הפרסומים מהווים אמת וכי ברשותו תלונות נוספות על התנהלותו של החוקר הפרטי. יש לציין כי נכון לשלב זה, כתבי ההגנה טרם הוגשו לבית המשפט והטענות העולות בכתבי התביעה טרם הוכרעו. המקרה משקף את המורכבות של ניהול מאבקים משפטיים לצד קמפיינים תקשורתיים וציבוריים עתירי משאבים, כאשר שאלת גבולות חופש הביטוי והאחריות לפרסום עומדות במוקד המחלוקת. נווה דורש, לצד הפיצויים הכספיים, גם צו המורה על הסרת הפרסומים ומניעת המשך הפצתם. מדובר במחלוקת משפטית שנמצאת בראשיתה, וכל הפרטים המועלים בה כפופים להכרעה שיפוטית עתידית.