מערכת היחסים המתוחה בין מפלגת השלטון לבין כלי תקשורת בישראל עולה שלב משפטי משמעותי, בעקבות פרסום של העיתונאי שלומי אלדר בעיתון 'הארץ'. התחקיר העלה טענות בדבר התרעה ביטחונית שהועברה לראש הממשלה בנימין נתניהו מנשיא איחוד האמירויות, זמן קצר לפני טבח שבעה באוקטובר. הפרסום עורר תגובה חריפה מצד לשכת ראש הממשלה, אשר הכחישה את עצם קיום השיחה, הצהירה כי בדיקות רשמיות מוכיחות שהדבר לא קרה, ואיימה בהגשת תביעת דיבה כנגד העיתון. במקביל, גורמים באיחוד האמירויות ציינו כי אינם מגיבים לדיווחים תקשורתיים בנושא.
ההתפתחות הדרמטית התרחשה ב-9 בספטמבר 2026, כאשר מפלגת הליכוד פרסמה הודעה רשמית המאשימה את המעורבים בפרשה בקונספירציה רחבה. לטענת הליכוד, מדובר ב'התערבות זרה בוטה בבחירות בישראל', ונטען כי מאחורי הדיווח עומד בכיר פלסטיני השוהה באמירויות. במכתב התראה לפני תביעה שנשלח מטעם נתניהו, נדרשה הסרת הכתבה לאלתר. בהודעה שפורסמה ברשתות החברתיות על ידי ראש הממשלה נטען כי העיתונאי קיבל מימון מעמותת שמאל עבור הפרסום, וכי יש לראות בכך חלק ממהלך פוליטי רחב היקף. דרישת הליכוד אינה מסתכמת רק בתביעת דיבה אזרחית, אלא כוללת דרישה גורפת לפתיחת חקירה פלילית כנגד שורה של אישים וגופים: העיתונאי שלומי אלדר, עורכת העיתון רות יובל, העיתון עצמו, וכן כנגד יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן ומפלגתו.
הליכוד טוען כי מדובר בשיבוש הליכי בחירות והפצת מידע כוזב ("פייק ניוז") במטרה להשפיע על המערכת הפוליטית בישראל. הצעדים המשפטיים הללו, שטרם הוכרעו בערכאות השיפוטיות, מצביעים על נכונות המפלגה להשתמש בכלים משפטיים ופליליים כדי להתמודד עם פרסומים תקשורתיים שהיא מגדירה כשקריים. ככל שהליך זה יתפתח, הוא צפוי להציב שאלות מורכבות בנוגע לגבולות חופש העיתונות, האחריות המשפטית של כלי תקשורת בפרסום תחקירים פוליטיים, והיקף הסמכות של גורמי אכיפה לפתוח בחקירות פליליות בגין פרסומים עיתונאיים המוגדרים כשיבוש בחירות. נכון לעת זו, העימות נותר במישור הטענות ההדדיות בין הצדדים, כאשר כל צד מבצר את עמדתו וממתין למיצוי ההליכים המשפטיים שהחלו או מאוימים.