פרשה משפטית-פוליטית רגישה מתפתחת בעקבות דרישתו של ראש שירות הביטחון הכללי, דוד זיני, לחקור באזהרה את חברי הכנסת מנסור עבאס (רע"מ), אחמד טיבי (תע"ל) וסאמי אבו שחאדה (בל"ד), לצד חבר כנסת נוסף ששמו טרם הותר לפרסום. הדיווחים בנושא, שהתפרסמו ב-i24news ובתחקיר ynet, מצביעים על מוקד חקירה המתמקד בחשד לקבלת מימון מקטאר ומטורקיה שנועד להשפיע על דעת הקהל ודפוסי ההצבעה במערכת הבחירות הנוכחית. עיקר המחלוקת המשפטית נסובה סביב בקשת ראש השב"כ לסווג את החקירה כ"עבירת ביטחון".
סיווג כזה, ככל שיתקבל, יקנה לשירותי הביטחון סמכויות מרחיקות לכת, בהן מניעת מפגש עם עורך דין, ביצוע האזנות סתר נרחבות ואיסוף נתוני תקשורת. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, התנגדה נחרצות לדרישה זו. לפי עמדתה, הניסיון לסווג את הפרשה מראש כבעלת אופי ביטחוני ללא תשתית ראייתית מבוססת מהווה מהלך שאינו עולה בקנה אחד עם החוק. היועמ"שית הבהירה כי חשדות לעבירות של שוחד בחירות יכולים להתברר במישור הפלילי הרגיל, וכי השימוש בכלים ביטחוניים מותנה בהצגת ראיות לכך שמדובר בעבירה המצדיקה זאת.
נכון לעת זו, על פי הדיווחים, לא הועברו ראיות ליועמ"שית בעניינם של חברי הכנסת עבאס, טיבי ואבו שחאדה. חריג לכלל זה הוא חבר הכנסת הנוסף ששמו אסור בפרסום, שלגביו נטען כי קיימות ראיות משמעותיות, אם כי גם במקרה זה החקירה טרם החלה. המתיחות בין הדרגים באה לידי ביטוי גם בניסוח ההודעות הרשמיות. בעוד שראש השב"כ דרש להגדיר את הפרשה באופן נחרץ כבעלת גוון ביטחוני, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הציע פשרה המסתפקת באמירה כי לחשדות "עשוי להיות פן ביטחוני". חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה בחשדות בלבד, שטרם הוכרעו או הוכחו בערכאות שיפוטיות.
ככלל, המשפט הישראלי מציב רף מחמיר בטרם ננקטים צעדים חקירתיים שפוגעים בזכויות יסוד של נבחרי ציבור, וקיומן של ראיות מוצקות הוא תנאי סף הכרחי להמשך ההליך. המצב הנוכחי, שבו טרם הועברו חומרים משפטיים למשטרה למרות הקמת צוות חקירה משותף, מדגיש את החיכוך המקצועי בין הרשויות סביב אופן ניהול החקירה.