פרסום ראשון של חדשות 13 מציף מחדש את השאלות סביב המידע שהיה בידי הדרג המדיני טרם מתקפת השבעה באוקטובר. בשיחות סגורות, טען ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כי עודכן ישירות על ידי מנהיג איחוד האמירויות, מוחמד בן-זאיד, בדבר שיחת התרעה שהתקיימה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הטבח. מנגד, דובריו של בנט מסרו כי הדיווח שקרי וכי הוא אינו מתייחס לשיחות עם מנהיגים. מוקדם יותר, פרסם עיתון 'הארץ' תחקיר העוסק בשיחת התרעה של נשיא האמירויות בפני נתניהו. בתגובה רשמית, הבהיר נתניהו כי מדובר בעלילה שקרית שלא הייתה ולא נבראה.
ראש הממשלה הדגיש כי נערכה בדיקה מעמיקה ביומן השיחות ובתיעוד הכניסות ללשכתו, מהם עולה כי לא התקיימה שיחה כזו ולא נרשמה כניסת נציג אמירויות בתקופה המדוברת. בעקבות הפרסום, הנחה נתניהו את עורכי דינו לשלוח התראה לפני תביעת לשון הרע נגד עיתון 'הארץ' והעיתונאים שלומי אלדר, רותי יובל ואורי משגב, בדרישה לפיצוי בסך מיליון שקלים תוך 72 שעות. נתניהו טען כי מדובר בניסיון פוליטי להכפיש את שמו ולפגוע בטוהר הבחירות. מפלגת הליכוד תקפה בחריפות את הפרסום וטענה כי מדובר בהתערבות זרה בוטה בבחירות בישראל, תוך שהיא מאשימה את הבכיר הפלסטיני מוחמד דחלאן במעורבות בהפצת המידע.
במקביל, שורת דמויות פוליטיות – ובהן נפתלי בנט, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן ויאיר גולן – פרסמו הצהרה משותפת הדורשת לחשוף את האמת סביב המחדל והתחייבו להקים ועדת חקירה ממלכתית עם כינונה של ממשלה עתידית. הם טענו כי על הציבור לדעת מה ידע נתניהו ומתי. מערכת 'הארץ' מסרה בתגובה כי היא עומדת מאחורי הפרסום. בינתיים, נכון למועד הדיווח בחדשות 13, לשכת נשיאות איחוד האמירויות טרם פרסמה הכחשה רשמית לטענות שהועלו בתחקיר, עובדה שגורמים ישראלים פירשו כאישור עקיף לתוכן הפרסום. המשמעות המשפטית של מהלכים אלו עשויה להתברר בבתי המשפט, ככל שתוגש תביעת הדיבה עליה הכריז ראש הממשלה.