25 באוקטובר 2026ynet – משפט ופלילים

עדות מנדלבליט במשפט נתניהו: דיון על גבולות הסמכות החקירתית

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך בעדותו במשפט נתניהו, תוך התמקדות בתיק 1000. במהלך הדיון, השופט משה ברעם הקשה על מנדלבליט בנוגע להיקף האישורים שניתנו למשטרה לחקירת טובות הנאה, וכן בדק את סוגיית אזהרת נתניהו בפתח חקירתו בתיק זה.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ynet – משפט ופלילים

למה זה חשוב?

הדיון מדגיש את המתח המשפטי בין סמכויות הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה לבין שיקול הדעת המבצעי של גופי החקירה, ובוחן את הסטנדרטים הנדרשים בהגשת אזהרה לנחקר בתיקי שוחד.

עיקרי הדברים

  • ▪מנדלבליט המשיך ביום עדותו החמישי בתיקי האלפים.
  • ▪השופט ברעם תהה על גבולות אישורי החקירה שניתנו בנושא מתנות.
  • ▪מנדלבליט טען כי אישר חקירה של 'נושאים' ולא פעולות ספציפיות.
  • ▪ההגנה העלתה טענות בנוגע לנוסח אזהרת נתניהו והעדר אזכור עבירת השוחד.
  • ▪בית המשפט אישר את בקשת ההגנה לעדות רצופה של מנדלבליט למשך חמישה ימים בשבוע הבא.

במסגרת פרשת תיקי האלפים המתנהלת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייצב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, ליום עדותו החמישי. הדיון עסק במידה רבה בתיחום סמכויות החקירה שאושרו על ידו ובהתנהלות המשטרה והפרקליטות במהלך חקירת 'תיק 1000'. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בחן את אופן אישור פעולות החקירה והתמקד בצווי האזנת סתר ובמהות החשדות שהוצגו לראש הממשלה בעת שנחקר באזהרה. מנדלבליט הבהיר כי הוא אמנם מכווין את החקירות ומאשר את הנושאים המרכזיים הנחקרים, אך ציין כי לחוקרי המשטרה ישנו שיקול דעת מקצועי.

הוא הדגיש כי כאשר הוא מאשר פתיחה בבדיקה, אין מדובר ב"אישור גורף" לכל פעולה, אלא בתיחום נושאי. בדיון עלתה מחלוקת בנוגע לטענת הסנגורים כי המשטרה חרגה מהאישורים שניתנו, במיוחד בהקשר של חקירת עדויות הנוגעות לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. השופט משה ברעם תהה האם האישורים שניתנו אפשרו מרחב פעולה רחב מדי, ושאל האם אין מקום לדרישה לאישור קונקרטי יותר לכל פעולה מהותית כדי למנוע חריגות. מנדלבליט הסביר כי מנגנון העבודה התבסס על ישיבות סטטוס שוטפות, וכי האישור ניתן ל"נושא" חקירתי ולא לפעולות ספציפיות בודדות.

נושא נוסף שעמד במרכז הדיון הוא נוסח האזהרה שהוקרא לנתניהו בפתח חקירתו בתיק 1000. עו"ד חדד הצביע על כך כי בפתח החקירה לא צוין במפורש סעיף העבירה של שוחד, אלא התייחסות כללית לקבלת טובות הנאה. מנדלבליט השיב כי רצה להימנע מחיבור מיידי לעבירת שוחד בשלבים ראשוניים, מתוך גישה שביקשה להתמקד תחילה בתשתית העובדתית, וכי העדיף לנקוט במושג רחב יותר של "טוהר מידות". בתום הדיון נענו השופטים לבקשת ההגנה, ונקבע כי עדותו של מנדלבליט תימשך בשבוע הבא במשך חמישה ימים ברציפות, צעד המעיד על היקף ומשמעות עדותו בתיק המורכב.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל