במסגרת פרשת תיקי האלפים המתנהלת נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייצב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, ליום עדותו החמישי. הדיון עסק במידה רבה בתיחום סמכויות החקירה שאושרו על ידו ובהתנהלות המשטרה והפרקליטות במהלך חקירת 'תיק 1000'. סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בחן את אופן אישור פעולות החקירה והתמקד בצווי האזנת סתר ובמהות החשדות שהוצגו לראש הממשלה בעת שנחקר באזהרה. מנדלבליט הבהיר כי הוא אמנם מכווין את החקירות ומאשר את הנושאים המרכזיים הנחקרים, אך ציין כי לחוקרי המשטרה ישנו שיקול דעת מקצועי.
הוא הדגיש כי כאשר הוא מאשר פתיחה בבדיקה, אין מדובר ב"אישור גורף" לכל פעולה, אלא בתיחום נושאי. בדיון עלתה מחלוקת בנוגע לטענת הסנגורים כי המשטרה חרגה מהאישורים שניתנו, במיוחד בהקשר של חקירת עדויות הנוגעות לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים. השופט משה ברעם תהה האם האישורים שניתנו אפשרו מרחב פעולה רחב מדי, ושאל האם אין מקום לדרישה לאישור קונקרטי יותר לכל פעולה מהותית כדי למנוע חריגות. מנדלבליט הסביר כי מנגנון העבודה התבסס על ישיבות סטטוס שוטפות, וכי האישור ניתן ל"נושא" חקירתי ולא לפעולות ספציפיות בודדות.
נושא נוסף שעמד במרכז הדיון הוא נוסח האזהרה שהוקרא לנתניהו בפתח חקירתו בתיק 1000. עו"ד חדד הצביע על כך כי בפתח החקירה לא צוין במפורש סעיף העבירה של שוחד, אלא התייחסות כללית לקבלת טובות הנאה. מנדלבליט השיב כי רצה להימנע מחיבור מיידי לעבירת שוחד בשלבים ראשוניים, מתוך גישה שביקשה להתמקד תחילה בתשתית העובדתית, וכי העדיף לנקוט במושג רחב יותר של "טוהר מידות". בתום הדיון נענו השופטים לבקשת ההגנה, ונקבע כי עדותו של מנדלבליט תימשך בשבוע הבא במשך חמישה ימים ברציפות, צעד המעיד על היקף ומשמעות עדותו בתיק המורכב.