במסגרת הדיונים המתמשכים בתיקי האלפים, הגיע השבוע היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, ד"ר אביחי מנדלבליט, ליומו הרביעי על דוכן העדים. עדותו של מנדלבליט, שסיפק תובנות משפטיות ומנהליות על תהליך קבלת ההחלטות בתיקים המלווים את בנימין נתניהו, ממשיכה להעסיק את המערכת המשפטית והציבורית. מוקד העדות האחרון נסוב סביב מערכת היחסים שבין משטרת ישראל לבין כלי התקשורת בתקופה הרלוונטית לחקירות. על פי הדיווח בגלובס, מנדלבליט העיד כי בעת כהונתו הגיעו אליו פרטים על קשר מתמשך בין גורמי משטרה לעיתונאי בן כספית.
מנדלבליט ציין כי התרשמותו הייתה שהקשר חרג מכללי העבודה התקינים. לטענתו, הוא חש כי העיתונאי מפעיל את המשטרה במקום שהיא תבצע את עבודתה המקצועית והעצמאית. בעקבות כך, הנחה מנדלבליט את גורמי אכיפת החוק להפסיק את הקשר עם כספית באופן מיידי. נושא זה מצטרף לשורה של סוגיות פרוצדורליות ומהותיות שעלו בעדותו של מנדלבליט. יום קודם לכן, ביום השלישי לעדותו, העלה מנדלבליט נקודה נוספת שעשויה להשפיע על התפתחות המשפט, כאשר העיד כי ראש הממשלה נתניהו לא הוזהר באופן רשמי במהלך חקירותיו כי הוא חשוד בעבירת שוחד.
טענה זו עוררה עניין רב בקרב משפטנים המלווים את התיק, שכן לשאלת תקינות הליכי החקירה והזהרת החשוד יש משקל משמעותי בהגנתו. עדותו של היועמ"ש לשעבר נחשבת לאבן דרך קריטית בניהול ההליך הפלילי, שכן הוא זה שחתום על ההחלטות להעמדה לדין בתיקים הללו. עורך דין המעורה בפרטי התיקים מציין כי הטענות בדבר הקשרים מול התקשורת והליכי החקירה מעלות שאלות על תקינות עבודת המשטרה והפרקליטות. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בעדות הנתונה לבחינת בית המשפט, אשר יצטרך להכריע בדבר משקלה ומשמעותה המשפטית ביחס לראיות האחרות בתיק.
המערכת המשפטית תמשיך לעקוב אחר המשך עדותו של מנדלבליט, שכן השפעתה על התיק עשויה להיות מכרעת. נכון לעתה, הדיונים מתמקדים בחשיפת הקרביים של תהליכי קבלת ההחלטות, כאשר כל אמירה של העד עוברת ניתוח מדוקדק על ידי סנגוריו של ראש הממשלה, מתוך כוונה לערער על תשתית הראיות שהוצגה נגדו בכתב האישום המקורי.