סערה משפטית סביב ניהול הבחירות לכנסת ה-26: מפלגת הליכוד הגישה עתירה לבית המשפט נגד החלטתו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, אשר קבע כי נציגי סיעות ורשימות ביום הבחירות אינם רשאים להעביר דיווחים בזמן אמת לשולחיהם בנוגע לנוכחותם של מצביעים בקלפיות, עצם הצבעתם או נסיבות אחרות הקשורות בכך. העתירה, שהוגשה באמצעות עורך הדין אילן בומבך, מציבה במוקד המחלוקת את גבולות סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות ואת השפעת החלטותיו על ניהול התהליך הדמוקרטי. על פי המפורט בכתב העתירה, כפי שפורסם בדיווח של גלעד מורג במעריב, הליכוד טוען כי מדובר בהחלטה שניתנה ב-4 באוגוסט 2026, המהווה לשיטתם שינוי תקדימי של נוהג רב שנים.
הטענה המרכזית במישור המשפטי היא כי החלטה זו מעקרת את היכולת של המפלגות לפעול בדרכים ששימשו אותן במערכות בחירות קודמות, ובכך פוגעת באופן ממשי באינטרס ההסתמכות הלגיטימי של המפלגות. במישור הסמכות המנהלית, העותרת תוהה מדוע הוקנתה ליו"ר ועדת הבחירות הסמכות להכריע בשאלות של חוקיות פעולות הנציגים בשטח, בפרט תחת הכותרת של הגנה על פרטיות. לטענת הליכוד, תפקידו של יו"ר ועדת הבחירות ממוקד בהבטחת תקינות הבחירות, ואין בסמכותו להוסיף איסורים בטענות של פגיעה בפרטיות, שאינן נוגעות ישירות למשימותיו המוגדרות בדין.
לחלופין, מציבה העתירה דרישה דחופה: במידה ובית המשפט לא יבטל את האיסור, מתבקש הוא לקבוע כי תחולתו תידחה למועד עתידי ולא תחול על הבחירות הקרובות. הבסיס לטענה זו נשען על עקרונות יציבות הדין והצורך במניעת שינויים מהותיים בכללי המשחק בלב המרוץ האלקטורלי. העותרת מבקשת מבית המשפט להוציא צו על תנאי ולהפוך אותו בהמשך לצו מוחלט שיאפשר את המשך הפעילות כפי שהייתה נהוגה בעבר. הדיון בעתירה צפוי להציף סוגיות עקרוניות באשר לאיזון העדין שבין פרטיות הבוחר לבין יכולת הפיקוח והדיווח של נציגי המפלגות בשטח, סוגיה המהותית לתפיסתם של הצדדים את טוהר המידות והשקיפות ביום הבוחר.
מדובר בהתפתחות משפטית בעלת חשיבות רבה המאיימת על הסדרים ששררו ביום הבחירות במשך שנים ארוכות, והכרעת בית המשפט בנושא צפויה להשפיע במישרין על אופן התנהלותן של המפלגות ביום הבחירות הקרוב לכנסת ה-26.