בצעד משפטי משמעותי, עתרה הבוקר (יום ג') עיריית קריית שמונה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל, שר האוצר ורשות המיסים. העתירה מכוונת נגד החלטות רשות המיסים ומנהל מס רכוש, אשר הביאו לסיומה של זכאות העסקים בעיר לפיצויים בגין נזקים עקיפים. על פי הנטען בעתירה, המדינה קבעה באופן חד צדדי כי הזכאות לפיצוי במסלול האדום הסתיימה ביום 1. 3. 2025, בעוד שכלל הפיצויים הופסקו ביום 30. 6. 2025. מדובר במסלול המיועד לעסקים ביישובי ספר שחוו נזקים שהוכחו בפועל בעקבות המצב הביטחוני המתמשך. העירייה מבקשת מבית המשפט הגבוה לצדק להוציא צו המורה על ביטול החלטות אלו.
לטענת העירייה, כפי שפורסם על ידי העיתונאי גלעד מורג במעריב, הודעת רשות המיסים מיום 30. 7. 2025, המבוססת על החלטת ממשלה מחודש דצמבר 2024, קבעה את מועד סיום פינוי היישובים בצפון כנקודת זמן לסיום הזכאות. העותרים טוענים כי החלטה זו אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית. לגישת העירייה, יש להגדיר מחדש את תקופת הנזק המזכה בפיצויים, כך שתשתרע מיום 7 באוקטובר 2023 ועד למועד הרשמי שבו תכריז הממשלה על סיום הלחימה בפועל. לחלופין, דורשת העירייה להאריך את תקופת הפיצויים לכל הפחות עד סוף שנת 2026, וזאת בהתחשב בכך שהלחימה והשפעותיה הכלכליות על בעלי העסקים בקריית שמונה טרם הסתיימו.
המשמעות המעשית של עתירה זו היא קריאת תיגר על המדיניות הכלכלית שנקטה הממשלה בכל הנוגע לשיפוי בעלי עסקים באזורי עימות. עבור העסקים בקריית שמונה, מדובר במאבק על הישרדות כלכלית אל מול המציאות הביטחונית המורכבת. העתירה מדגישה את הפער שבין החלטות הממשלה המשרדיות לבין המציאות בשטח, שבה עסקים רבים טרם שבו לפעילות סדירה ועדיין מתמודדים עם נזקים עקיפים מצטברים. כעת, נדרשת המדינה להשיב לטענות העירייה ולנמק בבית המשפט את הרציונל מאחורי הפסקת הפיצויים במועדים שנקבעו. פסיקת בג"ץ בנושא עשויה להשפיע במישרין על היקף הסיוע הממשלתי לעסקים בצפון ולקבוע אמות מידה חדשות להגדרת תקופות זכאות לפיצויים במצבי מלחמה ממושכים, במיוחד במקומות שבהם השגרה עדיין רחוקה מלהתקיים.