היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה לבית המשפט העליון את תגובתה הרשמית בעקבות העתירות הדורשות את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי ה-7 באוקטובר ואירועי המלחמה. עמדתה של היועמ"שית מציגה תמונה מורכבת המאזנת בין החיוניות המקצועית של הכלי המשפטי לבין מגבלות המציאות הפוליטית הנוכחית בישראל. במסמך שהוגש לבג"ץ, מדגישה בהרב-מיארה כי במישור העקרוני, ועדת חקירה ממלכתית מהווה את המנגנון המשפטי המתאים והייעודי ביותר לבירור המחדלים. זאת, נוכח מאפייניה הייחודיים של הוועדה, הכוללים עצמאות מקצועית מלאה, ניתוק מזיקה פוליטית, ויכולת להתמודד עם הנסיבות חסרות התקדים של האסון והמלחמה שבאה בעקבותיו.
עם זאת, היועמ"שית מצביעה על קושי מהותי הנובע מחלוף הזמן. לדבריה, העובדה שטרם התקבלה החלטה רשמית על מתכונת החקירה או מועד תחילתה, כמעט שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה, מעוררת דאגה עמוקה. היא מזהירה כי שיהוי ממושך זה פוגע באפקטיביות החקירה העתידית ועלול להוביל לנזק ראייתי משמעותי, שכן חקר האמת דורש פעולה מהירה ככל הניתן. חרף הדברים הללו, גורסת בהרב-מיארה כי בנסיבות הנוכחיות, כאשר המדינה נמצאת בעיצומה של תקופת בחירות לכנסת ה-26, חלות על הממשלה הלכות איפוק וריסון. לאור העובדה שהממשלה המכהנת לא קיבלה החלטה בעניין עד כה, סבורה היועמ"שית כי הצעד הראוי הוא לאפשר לממשלה הבאה שתיבחר להידרש לסוגיה ולהכריע בה.
עמדה זו הוגשה בתגובה להודעת הממשלה הקודמת לבג"ץ, בה נטען כי הליכי החקיקה בנושא לא הושלמו בשל לוחות זמנים וכי אין מקום להתערבות שיפוטית בנושא המצוי בלב מחלוקת פוליטית. כנגד עמדת היועמ"שית נמתחה ביקורת מצד גורמים שונים. בתנועה לאיכות השלטון טענו כי לא ניתן להכיר בחשיבות הוועדה ובנזקי העיכוב מחד, ולהמליץ על דחייה מאידך, שכן הדבר עלול להוביל לעיכוב של שנים נוספות בבירור האחריות למחדל. גם "מועצת אוקטובר" הביעה הסתייגות, תוך אזהרה כי המשך הסחבת פוגע ביכולת להגיע לחקר האמת ולמצות אחריות אישית. סוגיית הקמת הוועדה ממשיכה אפוא להוות מוקד לדיון משפטי וציבורי ער, כאשר העיניים נשואות להכרעת בג"ץ בסוגיה.