פרשה משפטית חדשה עלתה לכותרות בעקבות הגשת עתירה דחופה לבית המשפט העליון, המופנית נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה. העתירה, כפי שדווח במעריב, מתמקדת בדרישה לבטל מגבלות שהוטלו על הליכי חקירה הנוגעים לחשדות חמורים לשוחד בחירות, קבלת מימון זר והתערבות של מדינות זרות במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-26. על פי הנטען בעתירה, המגבלות שהוטלו על גופי האכיפה והביטחון אינן עולות בקנה אחד עם הדין, ואף עומדות בסתירה להנחיות קודמות. העותרים טוענים כי מדובר בהתערבות חסרת סמכות בשיקול הדעת המקצועי של השב"כ והמשטרה, המונעת מהם למצות את החקירות ביעילות.
סלע המחלוקת נוגע בין היתר למעמדם של עוזרים פרלמנטריים. בעתירה מודגש כי החוק אינו מעניק לעוזרים אלו חסינות מפני חקירה פלילית, תוך הפניה לפסיקות קודמות של בג"ץ המבהירות כי גם חברי כנסת אינם חסינים מפני חקירות פליליות. הרקע לעתירה הוא מתח מדווח בין היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבין ראש השב"כ, דוד זיני. העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את המשיבים לנמק מדוע לא תבוטל עמדת היועמ"שית בעניין זה, ולאפשר לגורמי החקירה לפעול על פי שיקול דעתם המקצועי והדין הקיים.
הדחיפות בבקשה מוסברת בלוחות הזמנים הקשיחים המוגדרים בחוק. עם הגשת תוצאות הבחירות לנשיא המדינה ב-4 בנובמבר, נפתח חלון הזדמנויות בן 14 ימים להגשת ערעורים על תוצאות הבחירות. במקביל, השבעת הכנסת החדשה מתוכננת ל-10 בנובמבר, עובדה המגבירה את הלחץ הציבורי והמשפטי. חשוב להזכיר כי במישור המשפטי הנוהג המקובל הוא שבג"ץ נמנע מהתערבות בשיקול הדעת של מערכת התביעה במהלך חקירות. בנוסף, על פי הנהלים הנוכחיים, היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם המוסמך לאשר חקירה באזהרה של חבר כנסת מכהן.
בשלב זה, מדובר בטענות שהועלו בכתב העתירה בלבד, וטרם התקבלה הכרעה שיפוטית בנושא. ההתפתחויות בתיק זה עשויות להשליך על האופן שבו מתנהלות חקירות רגישות הנוגעות לטוהר הבחירות במדינת ישראל, ועל האיזון שבין הרשות המבצעת לרשויות האכיפה בתקופות בחירות רגישות.