ארגון "פורום לוחמות ולוחמי חרבות ברזל", בראשות אל"ם (במיל') חנוך דאובה, הגיש עתירה לבית המשפט העליון בדרישה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד ערוץ 14, בעליו יצחק מירילשוילי, ושורת מגישים ופרשנים בכירים בערוץ. העתירה מופנית כלפי גורמי אכיפת החוק, בהם פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה וראש אגף החקירות במשטרה, בטענה למחדל מתמשך בהתמודדות עם תלונות על חשיפת מידע ביטחוני מסווג בשידורי הערוץ. העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את המשיבים לנמק מדוע לא נפתחה חקירה בחשד לעבירות של מסירת ידיעות סודיות והחזקתן, בהתאם לחוק העונשין ותקנות ההגנה.
לחלופין, נדרשים הרשויות להכריע בתלונות שהוגשו בעניין ללא דיחוי ולפעול נגד הפרות הצנזורה. בעתירה מפורט דפוס של יותר מ-13 הפרות מתועדות שבוצעו, על פי הטענה, במהלך שנתיים. בין האירועים המצוינים: חשיפת אמצעי איסוף מודיעיני בעזה, פרסומים מקדימים על מבצעים בלבנון ובהם מבצע "פיצוץ הביפרים", ודיווחים רגישים טרם פעולות צבאיות באיראן. עוד נטען כי ביוני 2026 פורטו בשידור מיקומי כוחות צה"ל בלבנון, אירוע שלאחריו נהרגו ארבעה חיילים בהפצצה של חיזבאללה באותה גזרה. העותרים מצביעים על חשיפת תוכניות מבצעיות של הקבינט ועל הפרת צו איסור פרסום בנוגע לחקירת אחיו של ראש השב"כ.
הטענה המרכזית בעתירה מתמקדת בדוקטרינת האכיפה הבררנית. העותרים משווים את המקרה לפרשות הדלפה אחרות מהתקופה האחרונה, דוגמת פרשת המסמכים שהודלפו לעיתון "בילד" הגרמני או חקירות סביב פרסומים בנוגע לשדה תימן, שבהן נפתחו הליכים פליליים במהירות. לדברי העותרים, בעוד שבמקרים אחרים גורמי האכיפה פעלו בנחישות, בעניינו של ערוץ 14 לא התקבלה החלטה פלילית למרות פניות רשמיות שהוגשו ביולי ובספטמבר האחרונים. בתגובה לפנייה קודמת של העותרים, צוין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה כי העניין נמצא בטיפול המשטרה, אולם העותרים גורסים כי מדובר בהתפרקות מסמכות מנהלית, שכן הסמכות לאישור חקירת עיתונאים נתונה למשנה לפרקליט המדינה.
הדיון המשפטי צפוי להתמקד בשאלת האיזון שבין חופש העיתונות והשידור לבין חובת שמירת ביטחון המדינה, כאשר העותרים מדגישים כי הפרסומים גרמו לנזק ביטחוני ממשי ומספקים מידע רגיש לאויב. המדינה טרם הגישה את תגובתה לעתירה.