במאמר שפורסם לאחרונה ב"וואלה – חדשות המשפט", מסבירה עו"ד שרונה ברנבוים, מומחית למימוש זכויות רפואיות, את המנגנונים המורכבים העומדים לרשות העובדים בישראל במקרה של מחלה או פגיעה. לפי עו"ד ברנבוים, הציבור לרוב אינו מודע לכך שקרן הפנסיה כוללת בתוכה כיסוי ביטוחי משמעותי למצבי נכות, המאפשר קבלת קצבה חודשית בשיעור של כ-75% מהשכר המבוטח. מאז חקיקת חוק הפנסיה בשנת 2008, חלה חובת הפרשה לקרן פנסיה על כלל השכירים והעצמאים בישראל, החל מגיל 20 לנשים ו-21 לגברים. עם זאת, עו"ד ברנבוים מדגישה כי קיימים הבדלים מהותיים בין פנסיית הנכות לבין פוליסות אובדן כושר עבודה פרטיות.
בעוד שפנסיית הנכות מובנית בתוך קרן הפנסיה, פוליסות אובדן כושר עבודה נרכשות בנפרד ומאפשרות כיסויים בסכומים גבוהים יותר, בהתאם לפרמיה ולמצב הבריאותי המוצהר בעת ההצטרפות. אחת הנקודות הקריטיות עליהן מצביעה עו"ד ברנבוים היא הצורך הקריטי בשמירה על רצף הפקדות לקרן הפנסיה. הפסקת הפקדות לתקופה העולה על חמישה חודשים וחצי עלולה להוביל להפיכת הקופה ללא פעילה, דבר שעלול לפגוע בזכויות הביטוחיות ובצבירת רכיב הפיצויים. הפתרון המוצע הוא שמירה על פעילות הקופה גם בתקופות של העדר תעסוקה, באמצעות שמירת "ריסק" או ביצוע הפקדות עצמאיות.
היבט משפטי נוסף שעלה בכתבה נוגע לאפשרות לקבלת קצבת נכות מקרן הפנסיה במקביל לקצבת נכות כללית מהביטוח הלאומי, ללא קיזוז, במקרים של מחלה שאינה תאונת עבודה. לעומת זאת, בתאונות עבודה, מציינת עו"ד ברנבוים כי המצב מורכב יותר וכי עשויים לחול קיזוזים בהתאם לתנאי הפוליסה. עו"ד ברנבוים מזהירה מפני "מלכודת" נפוצה במימוש פוליסות אובדן כושר עבודה, שבה חברות הביטוח בוחנות את ההיסטוריה הרפואית של המבוטח כדי לאתר קשר סיבתי המאפשר דחיית תביעות. לדבריה, קיימת חשיבות רבה בבחינת התיק הרפואי מראש ובקבלת ליווי משפטי מקצועי.
המלצתה המרכזית למבוטחים היא לפנות לקרן הפנסיה בסמוך להתרחשות האירוע המזכה, לבקש את הפוליסה העדכנית ואת דוח פירוט ההפקדות של חמש השנים האחרונות. מסמכים אלו חיוניים לצורך ניתוח הזכויות והתנהלות מול קרן הפנסיה או במקרה של הליכים משפטיים.