פסק דין חדש שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה מעורר הדים בנוגע לאחריותם של מוסדות פיננסיים כלפי לקוחותיהם, ובפרט אוכלוסיות מוחלשות, אל מול מקרי הונאה. על פי הדיווח ב-'TheMarker', בית המשפט קבע כי בנק הדואר נושא באחריות לנזקיה של לקוחה בת 85, ניצולת שואה, אשר נפלה קורבן לתרמית המכונה 'עוקץ רוסי'. במסגרת הונאה זו, שוכנעה האישה להעביר כספים מחשבונה לנוכלים, בסכום מצטבר של כ-50 אלף שקל, זאת בתוך פרק זמן קצר מאוד. הטענה המרכזית בבסיס התביעה נגעה למחדליו של הבנק בניהול החשבון בזמן אמת.
על פי קביעת השופט, על אף שהתקיימו בחשבון 'דגלים אדומים' ברורים המעידים על פעילות בלתי שגרתית ומחשידה, בנק הדואר לא נקט בצעדים הנדרשים כדי למנוע את ריקון החשבון. בין היתר, צוין כי הבנק נמנע מלעצור את המשיכות וההעברות הכספיות החריגות, ולא טרח ליצור קשר עם בתה של התובעת, אשר מוגדרת כמיופת כוח בחשבון. התנהלות זו, כך לפי הכרעת הדין, מהווה התרשלות מצד הבנק. כתוצאה מהקביעה כי הבנק לא מילא את חובתו להגן על כספי הלקוחה במקרה של דפוס פעילות חשוד, חויב בנק הדואר לשלם לתובעת את סכום הפיצוי המקסימלי האפשרי בהליך של תביעות קטנות, העומד על 40 אלף שקל.
פסק הדין מדגיש את חובת הזהירות המוגברת המוטלת על גופים פיננסיים, במיוחד כאשר מדובר בלקוחות מבוגרים, ומציב רף ציפיות גבוה ביחס ליכולת הניטור של פעולות חריגות ושימוש באמצעים למניעת הונאות. עבור לקוחות הבנקים, מדובר בתזכורת חשובה לזכויותיהם, אך גם לסיכונים הטמונים בשימוש בפיקדונות כאשר בנקים לא מזהים מצבי מצוקה או עקיצה בזמן. המקרה ממחיש כי בתי המשפט נוטים לבחון בחומרה את מידת המעורבות של הבנק בסיכול עבירות, גם אם הכסף הועבר לכאורה על ידי הלקוח עצמו, כל עוד הוכח כי הבנק היה אמור לזהות את החריגה ולא פעל למניעתה.