בצעד בעל השלכות משפטיות ותכנוניות נרחבות, קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בנצרת כי יש להביא לסיום מידי של פעילות מתחם חוף 'בורה בורה' המוכר בכנרת. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה מנהלית שהגישה עמותת 'אדם טבע ודין', באמצעות ראש תחום התכנון בארגון, יעל דורי, אשר קראה להסיר את המחסומים שהציבו גורמים פרטיים בחוף. במשך כ-17 שנה פעל המתחם כחוף רחצה פרטי בתשלום, תוך הסתמכות על היתרים תקופתיים ל'שימוש חורג' שניתנו על ידי מוסדות התכנון, וזאת ללא תוכנית בנייה מוסדרת ומאושרת כחוק.
בית המשפט הבהיר בפסק דינו כי לא ניתן לעשות שימוש מתמשך במנגנונים תכנוניים המיועדים לצרכים זמניים בלבד, כדי ליצור מסלול עוקף המאפשר הפקעת משאבי טבע ציבוריים לטובת גורמים פרטיים. השופטים קבעו כי יש להוציא צווי הריסה מפורטים למבנים הבלתי חוקיים שהוקמו במקום, וכן להתחיל לאלתר בפעולות לפירוק גדרות ומחסומים שמנעו מהציבור את הזכות לגישה חופשית אל האגם הלאומי. עמדת בית המשפט מחזקת את הקו המשפטי לפיו דיני התכנון והבנייה מחייבים אכיפה בשטח, ולא ניתן להפריד ביניהם. בעקבות הפסיקה, ציינה עו"ד אורטל סנקר מהמחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין' כי מדובר במסר ברור למערכות התכנון והאכיפה בישראל.
לדברי הארגון, להחלטה יש חשיבות רוחבית משמעותית, שכן היא צפויה להקל על חיבור מקטעים פתוחים לאורך 'שביל סובב כנרת'. המשמעות המעשית לקוראים ולציבור היא החזרת נכסי טבע למרחב הציבורי, תוך הבטחה כי חופי הכנרת יישארו נגישים לכלל המטיילים ללא עלות. הפסיקה מצטרפת למאבק מתמשך של ארגוני סביבה ופעילים חברתיים נגד תופעת הפרטת החופים והצבת מבנים ללא היתר. החלטת בית המשפט מבהירה כי הליכים מנהליים אינם מקנים זכויות קבע במקרקעין המוגדרים כמשאב ציבורי, וכי על הרשויות לוודא את קיום חוקי התכנון במלואם.
בכוונת גורמי האכיפה לפעול כעת לביצוע הצווים בהתאם להוראות הערכאה השיפוטית, ובכך להביא לסיומה של תקופה ארוכה בה הוגבלה הגישה לחוף. הידיעה מתבססת על דיווחים מבית המשפט המחוזי בנצרת כפי שפורסמו ב-ICE.