בית המשפט העליון קיבל לאחרונה עתירה שהוגשה על ידי 'משמר הדמוקרטיה הישראלית' נגד הנחיית ועדת הבחירות המרכזית, שביקשה לאפשר דיווח דיגיטלי כמותי על מספר המצביעים בקלפיות. בהחלטה שהתקבלה ברוב דעות של השופטים חאלד כבוב ורות רונן, אל מול דעתו החולקת של השופט דוד מינץ, נקבע כי נציגי מפלגות ומשקיפים בקלפי לא יוכלו לבצע ספירה כמותית באמצעים דיגיטליים ולהעביר נתונים אלו למפלגות בזמן אמת במהלך יום הבחירות. פסק הדין מבטל הלכה למעשה את האפשרות שניתנה בעבר לדווח על מספר המצביעים, גם כאשר מדובר במידע מספרי גרידא שאינו כולל זהות בוחרים.
בהחלטתם הדגישו שופטי הרוב כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים לא יהיו רשאים למנות את מספר הבוחרים באמצעים דיגיטליים ולהעבירם למפלגה שמטעמה הם מכהנים. המדינה, אשר ייצגה את עמדת ועדת הבחירות ואת היועצת המשפטית לממשלה, ביקשה לדחות את העתירה על הסף. לטענת המדינה, ההנחיה המקורית לא אפשרה איסוף מידע אישי על בוחרים, וכי העברת נתונים כמותיים בלבד אינה אסורה ונועדה להבטיח כי לא ייאסף מידע המזהה בוחרים. מפלגת הליכוד, שהתנגדה לעתירה, טענה כי לספירה הכמותית יש תכלית פיקוחית לשמירה על טוהר הבחירות ומניעת אי-סדרים, וכי המידע מסייע גם בפעילות המרצת בוחרים.
עם זאת, ארגון 'משמר הדמוקרטיה הישראלית' בירך על ההחלטה. לטענת הארגון, כפי שפורסם, בעלי התפקידים בקלפי ממלאים תפקיד ציבורי וממלכתי ואינם אמורים לשמש זרוע תפעולית של המפלגות. הארגון הדגיש כי פסק הדין מציב חיץ הכרחי בין ניהול הבחירות לבין פעילות הקמפיין של המפלגות, ומונע מהקלפי להפוך למקור מידע מפלגתי זמין בזמן אמת. פסק הדין מהווה נדבך נוסף בפיקוח השיפוטי על טוהר הבחירות ועל עקרון חוקיות המינהל. כעת, צפוי כי ועדת הבחירות תדרש לעדכן את הנחיותיה לכל בעלי התפקידים בקלפיות, במטרה להבטיח יישום אחיד וברור של הפסיקה.
המשמעות המעשית לקוראים ולמפלגות היא ביטול הכלים הדיגיטליים שנועדו למעקב כמותי מהיר, מה שמשפיע על אופי ניהול יום הבחירות והיכולת של מטות המפלגות לקבל נתונים בזמן אמת מהשטח. מדובר בהתפתחות משמעותית המחדדת את הגבולות המותרים לנציגי מפלגות בתוך מתחמי הקלפיות ביום הבוחר.