בפסק דין משמעותי שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, הכריע השופט אביים ברקאי בתביעת לשון הרע שהגיש דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, נגד פעיל הימין רן כרמי בוזגלו. המחלוקת המשפטית נסובה סביב פרסומים שהעלה הנתבע ברשתות החברתיות במהלך שנת 2025, בהם תהה בניהו אם בניהו "הלשין" על חייל צה"ל שנעצר בברזיל בחשד לביצוע פשעי מלחמה. הרקע לפרסומים היה סכסוך ציבורי קודם שעסק בהתנהלות צבאית ומשטרתית באירוע משחק כדורגל. בתביעתו, טען בניהו כי הדברים מהווים הכפשה חמורה המציגה אותו כמי שפועל להסגרת חיילי צה"ל לגורמים זרים, פעולה שעלולה להוביל לפגיעה ממשית בביטחונם של הלוחמים.
מנגד, טען כרמי בוזגלו בבית המשפט כי מדובר בביקורת לגיטימית, הבעת דעה, סרקזם והומור, ואף ניסה לסווג את התביעה כתביעת השתקה שנועדה לרמוס את חופש הביטוי. השופט ברקאי דחה מכל וכל את טענות ההגנה של כרמי בוזגלו. בפסק הדין נקבע כי ניסוח הטענות כשאלה אינו גורע מאחריותו של המפרסם, שכן הקורא הסביר עלול להתרשם כי מדובר בעובדות המיוחסות לתובע. בית המשפט הדגיש כי הנתבע לא נקט בצעדים סבירים כדי לאמת את המידע לפני פרסומו, וכי הפרסומים נעשו מתוך כוונה ברורה לפגוע בבניהו באופן אישי, ולא כביקורת עניינית.
עוד ציין השופט כי תביעה זו אינה מהווה תביעת השתקה; נהפוך הוא, השופט קבע כי פרסומים כדוגמת אלו שנדונו עלולים דווקא להרתיע את הציבור מהבעת עמדות מתוך חשש להפוך למטרה להכפשות. בסיכום הדברים, פסק בית המשפט כי כרמי בוזגלו ישלם לבניהו פיצוי בסך 80 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 23,600 שקל. השופט ציין כי הסכום נקבע לאחר שהחליט להכפיל את הפיצוי הבסיסי בשל הכוונה הפסולה לפגוע בבניהו. עם מתן פסק הדין, הדגיש בניהו כי פנה לערכאות לאחר שסורב להתנצלות, וציין כי האירוע מהווה תזכורת לצורך באחריות אישית בעת השימוש ברשתות החברתיות. פסק הדין מדגיש את הגבול המתוח שבין חופש הביטוי לבין פרסום האשמות פליליות חסרות שחר המהוות לשון הרע.