במאמר דעה שפורסם ב'מעריב', בוחן פרופ' משה כהן-אליה את המשמעויות הפוטנציאליות העולות מאמירה המיוחסת ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, לפיה אחד מתיקי נתניהו הוגדר ככזה שיציל את הדמוקרטיה. הכותב טוען כי אם אכן נאמרו דברים אלו, הדבר מעלה שאלות מהותיות בדבר שיקולי התביעה הכללית בהחלטה על הגשת כתבי אישום בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. על פי המאמר, הדיון המשפטי אינו אמור להצטמצם אך ורק לבחינת הראיות המונחות בפני בית המשפט, אלא עליו לכלול בחינה של המניעים העומדים בבסיס פעולות גופי האכיפה.
פרופ' כהן-אליה מעלה חשש כי שיקולים זרים, הקשורים להגנה על מבני כוח מוסדיים אל מול יוזמות לשינויים משפטיים, עשויים היו לחלחל לשיקולי הפרקליטות. בהקשר זה, המאמר מתאר את המערכת המשפטית כ'יוריסטוקרטיה' – מונח המתאר מערכת שבה לרשות השופטת וליועצים המשפטיים כוח משמעותי במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות מערביות אחרות. הכותב גורס כי קיים חשש שמא הליכים משפטיים תקדימיים הוגשו על בסיס ראיות שהתערערו במהלך המשפט, וזאת מתוך מניע של שימור כוח מוסדי אל מול מפלגות הימין, אשר מבקשות להוביל רפורמות במערכת המשפט.
פרופ' כהן-אליה מתייחס גם להשוואות הנפוצות בשיח הציבורי בין ישראל למדינות כגון הונגריה ופולין, שבהן מפלגות ימין פעלו לצמצום כוחה של המערכת המשפטית. לדבריו, דרישת הממשל להחזיר כוח למוסדות נבחרים אינה שקולה בהכרח להפיכת המשטר לדיקטטורה, וטוען כי מאבקים מסוג זה מתקיימים גם במדינות נוספות בעולם. המאמר מסכם כי ככל שהמידע בנוגע למניעי התביעה יתברר כנכון, הרי שמדובר בפגם משמעותי בהתנהלות הרשויות ובסיפור המורכב מאחורי המשפט המתנהל בימים אלו. חשוב להדגיש כי מדובר בטענות והשקפות אישיות המועלות על ידי כותב המאמר, וכי בחינת הראיות וההכרעה הסופית מצויות בסמכותה הבלעדית של הערכאה השיפוטית הדנה בתיק.