פרקליטות מחוז דרום הגישה כתב אישום המעלה טענות קשות בנוגע להתנהלות עסקית פלילית לכאורה בתחום אספקת המזון לעובדים זרים בנגב. על פי הדיווח במעריב, הנאשמים בפרשה הם סאמי אבו גלבין ואחיינו מוחמד אבו גלבין, אשר על פי כתב האישום פעלו בשיטתיות להרחקת מתחרים מהאזור תוך שימוש באיומים מפורשים. הרקע לאירועים נעוץ בתחרות עסקית בין עסקיהם של הנאשמים לבין מתחרים שהפעילו מערך אספקת מזון למשקים חקלאיים באזור מערב הנגב באמצעות רכבים מסחריים. כתב האישום מתאר כיצד הנאשמים ביקשו למנוע את התחרות העסקית, שנתפסה על ידם כפגיעה בפרנסתם.
על פי הטענות, סאמי אבו גלבין התעמת עם מתחרה במושב קדש ברנע והטיח בו איומים קשים, תוך שהוא משתמש בתנועות ידיים מאיימות ומספק פרטים על מקרה אלימות עבר שבו היה מעורב לכאורה כלפי בן משפחתו, וזאת על מנת להמחיש את חומרת האיום. מעבר לאיומים מילוליים, בכתב האישום מתוארים מקרים של סיכון בטיחותי ממשי. באחד המקרים, כך נטען, זיהה סאמי אבו גלבין משאית של מתחריו הנוסעת בכביש ליד רהט. הוא ניסה ליצור עמם קשר טלפוני וכשסירבו לעצור ולשוחח עמו, ביצע עקיפה מסוכנת וחסם את נתיב נסיעתם תוך תמרונים מסוכנים בין נתיבי הכביש.
בעקבות שורת אירועים אלו, החליט המתחרה לפנות לרשויות אכיפת החוק. במסגרת תלונתו, הגיש המתחרה תיעוד הכולל הקלטות וצילומים המבססים לטענתו את מסכת האיומים הממושכת. הפרקליטות מצידה מייחסת לנאשמים ניסיון להניא את המתלוננים מעיסוקם הלגיטימי באמצעות יצירת פחד מוחשי מפגיעה גופנית. בבקשת המעצר עד תום ההליכים שהוגשה על ידי הפרקליטות, צוין כי מעשיהם של הנאשמים עולים כדי סחיטה באיומים קשים. עוד נטען כי קיים יסוד סביר לחשש שהנאשמים ינסו לשבש את הליכי המשפט אם ישוחררו, ועל כן התנגדה הפרקליטות לשחרורם לחלופת מעצר בפיקוח. מדובר בטענות חמורות אשר טרם הוכרעו בבית המשפט, והנאשמים עומדים בחזקת חפות עד להוכחת אשמתם בהליך הפלילי.