פרשה משפטית רגישה המעסיקה את צמרת השלטון בישראל מגיעה לשלב מכריע, כך עולה מדיווח שפורסם במעריב. הפרשה עוסקת בטענות חמורות בדבר ניסיונות לשינוי וזיוף של פרוטוקולים רשמיים בלשכת ראש הממשלה, המתייחסים לאירועי הבוקר של ה-7 באוקטובר 2023. על פי המידע שהובא, החקירה הפלילית בנושא, אשר נוהלה על ידי יחידת להב 433, הסתיימה כבר לפני זמן ממושך, אך ההכרעה הסופית בתיק טרם התקבלה. כיום, התיק נמצא לפתחה של היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, אשר נדרשת לקבוע את המשך ההליכים.
במוקד החקירה עומד צחי ברוורמן, שכיהן כראש סגל לשכת ראש הממשלה, אשר נחקר בחשד למעורבות בשינוי תמלילי שיחות. לפי הטענות שהועלו בפרסום, הדברים החלו בעקבות פנייתו של אבי גיל, אשר התריע בפני היועצת המשפטית לממשלה על מהלכים שנועדו לשנות או לאסוף מחדש פרוטוקולים זמן קצר לאחר תחילת המלחמה. גיל מסר כי אחת הקצרניות בלשכה דיווחה לו כי התבקשה לבצע שינוי בתיעוד שיחה שהתקיימה עם ראש הממשלה בשעה 06:40, על מנת שתירשם כשעה מוקדמת יותר – 06:29. הטענה המרכזית היא כי הקצרנית סירבה לבצע את השינוי בטענה כי השיחה מוקלטת ומתועדת במערכות המחשוב.
סוגיה זו, שעלתה כבר בינואר 2024, הובילה לפתיחת חקירה משטרתית מעמיקה. חרף העובדה כי החקירה הסתיימה לפני זמן רב והחומרים הועברו לבחינת הפרקליטות, טרם הוחלט האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק. מדובר בפרשה בעלת רגישות ציבורית ומשפטית גבוהה במיוחד, הנוגעת לטוהר המידות ולדיוק התיעוד הלאומי ברגעי המשבר הקשים ביותר של המדינה. המשמעות המעשית של עיכוב זה היא חוסר ודאות מתמשך בנוגע לאחריותם של בכירים במערכת השלטונית על פעולותיהם במהלך ימי המלחמה הראשונים. ככלל, הליכים פליליים המערבים דמויות מפתח בשירות הציבורי נבחנים בקפידה יתרה על ידי הפרקליטות והיועמ"שית, כאשר כל החלטה שתתקבל – בין אם סגירה או העמדה לדין – צפויה להדהד במערכת המשפטית והפוליטית. נכון לעת זו, כל הטענות נגד ברוורמן נותרו בגדר חשדות בלבד, שטרם הוכרעו בערכאות המשפטיות המוסמכות.