היחידה המרכזית (ימ"ר) במחוז צפון של משטרת ישראל חשפה לאחרונה רשת עבריינית מורכבת ורחבת היקף שעסקה בסחר בתכנים אינטימיים של נשים וקטינות. הפרשה, אשר זכתה במשטרה לכינוי "סרט נע", נחשפה לאחר חקירה סמויה ממושכת שנפתחה בעקבות דיווח במוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. על פי הודעת המשטרה, בראש הרשת עמד נער בן 17 תושב הצפון, אשר ניהל קבוצות סגורות בפלטפורמת הטלגרם. החשוד פעל להפצה ומכירה של תיעוד רגיש, תוך גביית דמי גישה של מאות שקלים מכל לקוח, מה שהוביל לצבירת הון המוערך בעשרות עד מאות אלפי שקלים.
במסגרת המעבר לשלב הגלוי של החקירה, פשטו בלשי המשטרה על בתי החשודים המרכזיים ועצרו אותם, כאשר בהמשך עוכבו לחקירה עשרות לקוחות נוספים מכל רחבי הארץ אשר רכשו גישה לתכנים. מהחקירה עולה כי הלקוחות פעלו מתוך מודעות מלאה לעובדה שמדובר בתכנים של קטינות המופצים ללא הסכמתן. על פי דיווחי המשטרה, רבים מהנפגעות כלל לא ידעו כי התיעוד האישי שלהן משמש כסחורה בשוק השחור המקוון. המשטרה צפויה לבקש את הארכת מעצרם של החשודים המרכזיים בבית משפט השלום בנצרת. בהקשר המשפטי, מדובר באירוע חמור הנכנס תחת הגדרות "חוק הסרטונים", המהווה תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית.
על פי דין זה, הפצת תכנים בעלי אופי מיני ללא הסכמה מהווה עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר. כאשר מדובר בתיעוד של קטינות, החשדות מתרחבים לעבירות של החזקה, תיווך וסחר בחומרי תועבה של קטינים. פרשה זו מצטרפת לשורת מקרים דומים בעבר שבהם שימשה פלטפורמת הטלגרם ככר פורה לפעילות עבריינית מסוג זה. לאור האנונימיות היחסית שמאפשרת האפליקציה, רשויות האכיפה בישראל מנהלות מאמצים מודיעיניים וטכנולוגיים מוגברים במטרה למגר את התופעה. מהלך זה של המשטרה מעיד על שינוי מגמה באכיפה, הכולל התמקדות לא רק במפעילי הרשתות, אלא גם בצרכני הקצה המממנים את הפעילות הפלילית הפוגענית. עד כה, החשודים נמצאים בשלבי חקירה ראשוניים וטרם הוגשו כתבי אישום בפרשה, לכן יש להתייחס לכלל המעורבים כחשודים בלבד הזכאים לחזקת החפות.