פרשת 'קטארגייט', המעסיקה את מערכת אכיפת החוק, נמצאת כיום בנקודת הכרעה קריטית. על פי דיווחו של כתב המשפט של ynet, נטעאל בנדל, חקירת המשטרה בעניינם של החשודים בפרשה הסתיימה זה מכבר, וכלל חומרי החקירה הועברו לעיון הפרקליטות. עם זאת, נכון לעת זו, טרם התקבלה החלטה סופית מצד גופי התביעה בשאלה האם יוגשו כתבי אישום בתיק זה. במרכז הפרשה עומדים יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, דמויות מוכרות בזירה הציבורית והפוליטית. יש לציין כי השניים עומדים לדין גם במסגרת הליך משפטי נפרד הנוגע להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון 'בילד'.
הסוגיות המשפטיות ב'קטארגייט' מתמקדות בשני מישורים מרכזיים: האחד הוא טוהר המידות ופעילותם של החשודים כעובדי מדינה, והשני נוגע להיבטים ביטחוניים מורכבים. בנדל מסביר כי מבחינה משפטית, קיימת פסיקה של בית המשפט העליון הקובעת כי גם אדם שאינו עובד מדינה פורמלי, אך מספק שירותים המזוהים עם עובדי מדינה, כפוף לכללים המחמירים החלים על עובדי ציבור. מכאן עולה הטענה כי התנהלותם של החשודים עשויה להוביל לעבירות של הפרת אמונים. בנוגע לחשדות הביטחוניים, מדובר בסוגיה רגישה במיוחד.
הדיון המשפטי נסוב סביב עבירות של מגע עם סוכן חוץ. המצב הופך למורכב משפטית לאור העובדה שקטאר אינה מוגדרת בחוק הישראלי כמדינת אויב או כמדינה עוינת. עם זאת, התקופה בה התרחשו האירועים – ימי מלחמה פעילים שבהם קטאר משמשת כמתווכת מרכזית בעסקאות חטופים – מייצרת סיבוכיות בבחינת היסוד הנפשי והמעשה הפלילי. בעוד אוריך טוען להגנתו כי פעולותיו נעשו מול גורמים זרים מחוץ לישראל בלבד, ופלדשטיין מציין כי פעל בגזרת החטופים ללא מודעות לעבודה מול קטאר, הראיות המוצגות לכאורה על ידי חוקרי המשטרה מציירות תמונה שונה.
דווח כי חומרי חקירה מהנייד של אוריך, לצד התכתבויות של פלדשטיין מול גיל בירגר, מצביעים על העברת מסרים המשרתים את האינטרס הקטארי באופן מובהק. עיכוב הפרקליטות בקבלת ההחלטה על הגשת אישומים מעיד על הצורך המעמיק בבחינת התשתית הראייתית, שכן מדובר בתיק בעל משמעויות ציבוריות וביטחוניות רחבות. כפי שמציין בנדל, לכתב אישום בגין עבירות ביטחוניות השלכות כבדות משקל בהרבה מעבירות על טוהר המידות.